גיל המעבר של האישה

זכינו ואנו חיות בעידן בו השיח הנשי הוא גלוי ומושא לחקירה ושיתוף. (לאימי לא היה עם מי לדבר על גלי החום שלה לבד מאשר עם רופא הנשים שהמליץ לה להוציא את הרחם. תופעה שהייתה באופנה בשנות השישים- שבעים).

מילים אלו באות להיות חלק מהשיח הנשי ומזמינות נשים להתייחסות ולשיתוף.

כמו כל אורגניזם על הפלנטה הזו, גם האישה חווה מחזוריות והשתנות. מלידה, ילדות, נעורים, צמיחה ובשלות אל הזדקנות והמוות.

בסינית, המילה משבר מורכבת מהסימניות סכנה והזדמנות.

בעברית , משבר הוא ביטוי שמסמן פרוק ושבר הרס והתרסקות וגם מכיל הזנה (בני ישראל ירדו למצרים לשבור שבר).

כך גם גיל המעבר מהווה סכנה והזדמנות. זו הזדמנות לחוות את המעבר בין הילדות, הנעורים והצמיחה של האישה הצעירה לבשלות, הבגרות והתבונה של האישה הבוגרת. זו הזדמנות להתבוננות פנימית, לריפוי, להעצמה אישית, ללקיחת אחריות על החיים, לצמיחה לשינוי ולאומץ.

זו סכנה בגלל האפשרות לעבור תקופה מאיימת, מדכאת מטלטלת. הסכנה עלולה להיווצר עם הניסיון להיאחז במה שהיה ועם הפחד ממה שקורה וממה שיהיה.

גיל המעבר הוא גיל בו יש סכנה להישבר בגלל שינויים  הורמונאליים שמשבשים את חילוף החומרים. שינויים הורמונאליים שיוצרים  קמטים בעור, התייבשות בנרתיק, הפסקת המחזור ושינויים פיזיולוגיים שונים שמשפיעים על הדימוי העצמי, מעוררים פחדים עם השינויים של הדימוי והתדמית ועוד, ועוד. השינויים ההורמונאליים יוצרים תנודות במצבי רוח ומביאים להרגשה של צער על מה שכבר עבר ולא יחזור להרגשה של אין מספיק זמן, לרגשות החמצה והפסד.

ראיית הגיל המעבר כמשבר היא הצהרה שמה שהיה בעבר צריך להיות עכשיו ובעתיד. זהו ניסיון להיאחז בעבר ולא לזרום עם מה שהחיים מביאים. גישה זו מבטאת פחד ולכן יוצרת פחד, אין בה קבלה עצמית, קבלת המשתנה, קבלת החיים כתהליך של שינוי מתמיד ולכן היא מביאה לדיכאון ולצמצום להיתקעות ולראייה חלקית של המציאות (אווידיה).

מנגד אנו יכולות לחיות את גיל המעבר כהזדמנות. לחיות את הרגע ואת החיים כהזדמנות. זו ראייה קיומית  שיש בה קבלה של מה שיש, יחד עם סקרנות למה שיכול להיות, למה שאפשר לעשות, נכונות להתנסות, הרפתקנות, כוח, פתיחות, ראיית אפשרויות, אומץ, פתיחת אופקים, וראיית הזדמנויות. זו ראייה שמתבססת על קבלה והכרה של מה שיש עם נכונות להתחדש, לזרום, עם נכונות לשינוי, צמיחה והתחדשות.

ראיית החיים כהזדמנות מאפשרת להיות ברגע לכבד את מה שהיה, לרפא את מה שכואב ולפתוח אופקים חדשים בלתי ידועים.

ראיית החיים כהזדמנות דורשת אומץ ומפתחת אומץ.

כאשר אנו לוקחות על עצמנו תרגול סדיר של יוגה, בהיקף כזה או אחר, אנו מבטאות בראש ובראשונה לקיחה של אחריות על חיינו ועל איכות חיינו. אנו יוצאות מתוך מסלול אוטומטי שיש כניעה למציאות וראיית עצמנו כקורבן של התופעות והנסיבות אל דרך של בחירה.

בגיל המעבר לבחירה זו משמעויות חשובות ביותר.

זהו זמן לפתח יכולות של התבוננות פנימית וחקירה -ויצ'ארה.

היוגה נותנת לנו שפה וכלים להיפתח לתהליך זה. היא עוזרת לנו לפתח רגישות ומודעות לתהליכים העוברים עלינו ובכך להגדיל את יכולת הבחירה ואת ההתעצמות.

מה קורה בגיל המעבר?

השינויים שחלים בפיסיולוגיה שלנו –פחות אסטרוגן במערכת ההורמונאלית שלנו, משפיעים על מערכות רבות כמו צפיפות העצם, מועדות להתקפי לב, החלשות שרירי רצפת האגן והסוגרים, ועל העולם המנטאלי והאמוציונאלי שלנו (שאלות של זהות, סכנה לדיכאון, פחדים, ועוד).

למזלנו אנו חיות בעידן בו השיח על תופעות אלו הוא פתוח ואנו יכולות להיעזר ביוגה ולהשתמש בהזדמנות זו לצמיחה.

כך גם נפתחת הזדמנות לתבונה העמוקה להתגלות (ויניאנה מיה קושה) לגלות סודות ומפתחות, ועם כך נפתחים ממדים עמוקים של היבט האושר, החסד והחמלה (אננדה מיה קושה).

ירידת כמות האסטרוגן (הורמון המין הנשי), משפיעה על העצמות ועשויה לגרום להתדלדלות העצם והשרירים, משפיעה על מערכת חילוף החומרים, מאיטה אותם וגורמת להיווצרות שומן (מה שמחייב לאכול פחות). מחלישה את מערכת וויסות חום הגוף (גלי חום), מחלישה את השרירים הטבעתיים וגורמת לתופעות של בריחת שתן, החלשת שריר הלב ומועדות להתקפי לב, מועדות לסרטן השד והרחם.

נשים שואלות את עצמן שאלות קיומיות לגבי יעוד, ותכלית.

כוחה של היוגה שהיא עולם של תרגול גופני בתוך שדה רוחני. כשיש לנו  סדהנא, כאשר אנו נמצאות בדרך הרוחנית ומתרגלות האתה יוגה, יש לנו הרבה כלים המאפשרים לנו לפגוש את עצמנו ואת השינויים המתחוללים בנו מתוך עמדה של עוצמה, תבונה ואחריות.

פוקו אמר שידע הוא כוח. משפט חכם זה מזמין אותנו לקנות ידע ובכך להתעצם.

ברמה הפיזית, מודעות יכולה להפוך כל תרגול למותאם אופן מודע לגיל המעבר.

אנו יכולות לעבוד הרבה על שרירי ריצפת האגן (מולהה בנדהה) ועל הסוגרים האחוריים (אשוויני מודרה) והסוגרים הקדמיים (סהג'ולי מודרה), ולחזק אותם. את התרגולים האלו  מתאים לשלב בחיי היום יום, בנהיגה, בישיבה, בנסיעה באוטובוס, בהמתנות בתור.

אנו יכולות לעבוד בתוך היוגה על סיבולת לב ריאה בויניאסות אירוביות , ועל חיזוק מסת העצם תוך תרגול התנוחות בהדגשים איזומטריים, ולעבוד על תנוחות עמידה ועגורים. אנו יכולות לעבוד על אזור החזה , להגמיש אותו ולחזק אותו, כדי לאפשר זרימה של דם מטהר ומרפא.

כל תנוחות היוגה (במיוחד תנוחות הכוח ושווי המשקל על הידיים) כשהן מבוצעות עם התכוונות של השתרשות והתארכות מחזקים את העבודה האיזומטרית ובכך מגבירים את היווצרות מסת העצם וחיזוק הסיבולת לב ריאה

אנו יכולות לחזק את מנגנון ויסות חום הגוף באמצעות תנוחות הפוכות.  (כגון: כלב המסתכל למטה, עמידת ראש, עמידת ידיים, עמידת אמות, עמידת כתפיים תנוחות שעוזרות לווסת את מנגנון צינון הגוף, מחזקות את מערכת חילוף החומרים ובכך מקלות על תופעות כמו גלי חום וזיעה). (אני זוכרת שבתחילת גיל המעבר אמצתי באופן אינטואיטיבי עמידת ראש ועמידת כתפיים ממושכות).

פיתולים והקשתות מפעילים את הכליות ובלוטת האדרנל ועוזרים ליצירת אסטרוגן (הורמון המין הנשי).

הטיות לפנים והקשתות עוזרות לשני פנים של תופעות רגשיות העלולים לתקוף עם ירידת

האסטרוגן- חרדות ודיכאון. הטיות לפנים עוזרות לטפח התמסרות והרפיה במקרי חרדה והקשתות פותחות כנגד דיכאון.

מולהה בנדה, אשוויני מודרה וסהג'ולי מודרה (מודרות הסוגרים התחתונים) עוזרות לחזק את ריצפת האגן הנרתיק והסוגרים כנגד תופעות של התייבשות, התדלדלות והתרופפות השרירים, העשויים לגרום לבריחת שתן לא רצונית וליובש בנרתיק

פרנאיאמה עוזרת להתעצם באמצעות הנשימה, לשחרר פחדים בנשיפות עמוקות לקחת שאיפות לזרום את הפעימה המתמשכת של החיים.

פרנאיאמה עוזרת לווסת את חילוף החומרים. נשימות כמו בהסטריקה וקפהלבטי טובות כנגד דיכאון, נדי שודהנה מאזנת, סיטלי מצננת, אודיאנה בנדה מעוררת את אברי הבטן, אוג'אי מעצימה ומרגיעה וכולי, וכולי.

ביוגה, הרמה הפיזית תומכת ברמות האמוציונאלית, המנטאלית והרוחנית. יחד עם הפעולה המבורכת של תנוחות היוגה יש לנו הזדמנות להעמיק בהתבוננות עצמית. מודעות לעולם הפנימי ותהליכים של שחרור מהנחות פנימיות מוטעות, מפגש עם הרגשות ועיבוד שלהם, מאפשרים לתבונה עמוקה (נ'יאנה) לזהור בתוכנו, כידע, כצחוק, כספונטאניות וכריפוי לעצמנו ולזולתנו.

גיל המעבר הוא נקודת מפנה של בחירה בין להיות צרכנית של קופת חולים מבחינה פיזית ומנטלית או להיות אחת מזקנות השבט האוגרת ידע של ריפוי ותבונה של חיים.

להיות יותר ויותר קלה וצוחקת את הקלות הנסבלת של הקיום (סאטווה).

הגישה של היוגה נמצאת בתואם עם חוקי הטבע (דהרמה). הכול זורם ומשתנה. כול רגע הוא הזדמנות להיפתח אל התודעה הרחבה.

כמה טוב להיות בשדה של היוגה, להיות בעלות כלים פיזיים, מנטאליים, אמוציונאליים ורוחניים.

מתוך התרגול אנו רוצות שהגונות (כל ההיבטים של החומר: מוצקות ואינרציה- טאמס, תנועה- ראג'ס, צלילות ועידון- סאטווה) יתפקדו כראוי ושהצ'יט שאקטי (אנרגיית התודעה) תתבסס בצורתה הטבעית ותזהר דרכנו כעצמנו.

לסיכום, החיים אינם רק התופעות הקורות אלא בעיקר ההתייחסות שלנו אליהן, העלילה שנבחר לספר תהיה ספור חיינו.

התייחסות של חקירה, עבודה מתוך סקרנות, הופכת את גיל המעבר לפתיח לגיל התבונה.

ציפי נגב מכשירה מורים ליוגה אינטגרטיבית ומטפלים ביוגה תרפיה

Call Now Buttonלחצו כאן להתקשרות