סיפור החניכה של בריגהו מתוך טטרייה אופנישד
מתוך TAITTIRIYA UPANISHAD
הסיפור של בריגהו מבקש האמת מלפני 2800 שנה בהודו כפי שהוא מסופר בטטרייה אופנישד, מביא את מודל חמש הקושות, ההיבטים שהם כמו הולוגרמה בה הכול משתקף בהכול.
המסע של בריגהו הוא מסע של הנפש הרוצה לדעת את האמת לבלי להתפשר ועוברת מתשובה אחת לאחרת וממשיכה בחיפוש כול זמן שהיא חווה חוסר נחת עד להרגשה הפנימית בלב של נוכחות יש עמה עונג ואושר.
זה מסע אופטימי של חיפוש ללא פשרות, שמביא את התשובות החלקיות שנמצאו בדרך ואת חוסר הנחת הקיומי שמלווה אותן עד למציאת מענה שמביא שלווה ונוכחות. רק כאשר אנו מגיעים לחוויית הליבה נעשה סדר בעולם הפנימי שלנו ויש הרגשה של "זה- זה".
בריגהו פנה מתוך כבוד אל אביו ורונה ואמר "למד אותי ברהמן". ורונה הסביר לו את ההיבט הפיזי ואת ההיבט האנרגטי, את פעילות החושים והוסיף: "זה שממנו כל זה נולד, בתוכו הכול מתקיים ואליו עם המוות חוזר- חפש לדעת אותו. זהו ברהמן".
בריגהו תרגל טאפס (להט של תרגול) והתבוננות פנימית ואז חשב שהמזון הוא ברהמן .כי מהמזון כול היצורים נבראים, ממזון הם מתקיימים ואל המזון הם חוזרים אחרי המוות. (אנה)
הידע הזה לא סיפק אותו. הוא פנה שוב לאביו ורונה ואמר "מורי, למד אותי ברהמן"
ורונה השיב "חפש לדעת את ברהמן באמצעות התבוננות פנימית. התבוננות פנימית היא ברהמן"
בריגהו תרגל התבוננות פנימית ולמד שהאנרגיה הראשונית היא ברהמן. מהאנרגיה הראשונית אנו נולדים, האנרגיה משמרת אותנו ואל האנרגיה אנו מתמזגים אחרי המוות. (פראנה)
בריגהו היה עדין מלא ספקות אודות הידע אליו הגיע. הוא פנה שוב לאביו ושוב אמר "מורי, למד אותי ברהמן" ורונה ענה חפש לדעת את ברהמן באמצעות התבוננות פנימית. התבוננות פנימית היא ברהמן.
בריגהו תרגל התבוננות פנימית למד שהכרה היא ברהמן. מההכרה כול היצורים נולדים, דרך ההכרה הם מתקיימים, ואל ההכרה הם נכנסים אחרי המוות. (מאנס)
עדיין מלא ספקות הוא פנה אל אביו ואמר "מורי, למד אותי ברהמן". אביו ענה "חפש לדעת את ברהמן באמצעות התבוננות פנימית. התבוננות פנימית היא ברהמן"
בריגהו תרגל התבוננות פנימית ולמד שהתבונה היא ברהמן. כי מהתבונה כל היצורים נולדים, באמצעות התבונה הם מתקיימים ואל התבונה הם חוזרים אחרי המוות. (ויניאנה)
עדיין בלתי מסופק, מטיל ספק בהבנה שלו, בריגהו פנה שוב אל אביו ואמר "מורי, למד אותי ברהמן" ורונה ענה "חפש לדעת את ברהמן באמצעות התבוננות פנימית. התבוננות פנימית היא ברהמן".
בריגהו תרגל התבוננות פנימית ולמד שעונג הוא ברהמן. מעונג כול היצורים נבראים, באמצעות העונג הם משתמרים ואל העונג הם חוזרים אחרי המוות. (אננדה)
זהו הידע שבריגהו חווה בתוך ליבו בעקבות ההוראה של אביו ורונה.
מי שמפנים את הידע הזה זוכה לתהילה, עושר, בריאות וכבוד.
יש להתבונן בברהמן כמקור של כול מחשבה, חיים ופעולה. הוא הזוהר בעושר, האור בכוכבים. הוא הכול.
כאשר אדם מתבונן בברהמן כתמיכה והוא יקבל תמיכה. כאשר הוא מתבונן בברהמן כגדולה הוא יחווה גדולה. כאשר יתבונן בברהמן כהכרה הוא יזכה לכוחות אינטלקטואליים. כאשר יתבונן בברהמן כהערצה הוא יהיה נערץ. כאשר יעבוד את ברהמן כברהמן הוא יהיה ברהמן.
זה שהנו העצמי באדם וזה שהוא העצמי בשמש הם אחד.
אני הוא העצמי. אני חיי נצח.אני משיג את העולמות. אני הוא המואצל בזוהר זהב.
אלו שיודעים אותי יודעים מציאות מהי.
אום שלום, שלום, שלום.
תרגום חופשי מתוך מהדורה מקוצרת באנגלית
THE UPANISHADS
הוצאת VEDANTA PRESS
חמש קושות – (ההיבטים, מימדים, רבדים, מעטפות)
אנה מיה קושה – ההיבט האנטומי (שלד, שרירים, גידים, רצועות)
פראנה מיה קושה – ההיבט האנרגטי (מערכות כמו נשימה,עיכול, נאדי, צ'אקרות)
מנומיה קושה – הנפש (מחשבות, רגשות, זיכרונות)
ויניאנה מיה קושה- התבונה העמוקה, יכולת ההתבוננות הפנימית, האינטליגנציות המרובות
אננדה מיה קושה – העונג על עצם קיומנו, נוכחות מאושרת מעצם טבעה.
(אני בוחרת להשתמש במילה היבטים ולא מעטפות או רבדים מתוך החוויה שאלו השתקפויות של אותו דבר בהיבטים או מימדים שונים)