באמצעות ההיגיון אנו מנסים להסביר או להתאים את העולם למושגינו, באמצעות הפליאה אנו מבקשים להתאים את תודעותינו לעולם.

פליאה, יותר מאשר ספק, היא שורשו של הידע.

ספק בא בעקבות ידע מסוים, כמצב של היסוס בין שתי זוויות-מבט מנוגדות או סותרות; כמצב שבו אמיתה שאימצנו בעבר מתחילה להתערער. הוא מאתגר את הסברי התודעה על המציאות וקורא לבחינה ואימות של מה שמופקד בתודעה…

פליאה עולה מעבר לידע. איננו מטילים ספק בכך שאנו מטילים ספק, אך אנו נדהמים מיכולתנו להטיל ספק, נדהמים מיכולתנו להיות בפליאה.

מי שעצל יגער בספק; מי שעיוור יגער בפליאה. ספק עשוי להגיע לסיום, פליאה נמשכת לנצח.

פליאה היא מצב תודעתי שבו אין אנו מביטים במציאות באמצעות סבכת הידע הזכור לנו; היא מצב שבו דבר אינו מובא כמובן מאליו… כל דבר הוא הפתעה, הקיום הוא לא-ייאמן. אנו נדהמים מהיותנו רואים משהו בכלל; איננו נדהמים רק מערכים או מדברים מסוימים אלא מאופן הלא צפוי של הישות, מן העובדה שיש ישות בכלל… פילוסופיה שמתחילה בספק רדיקלי מסתיימת בייאוש רדיקלי… תדהמה רדיקלית לא תימחק לעולם".

Call Now Button לחצו כאן להתקשרות