כמה מילים (קצת ארוך) על קורס להכשרת מורים של ציפי נגב!      8/3/09
לקח לי זמן למצוא את ציפי מתוך כל קורסי המורים שישנם , קודם התנסיתי בכמה מהשיטות שיש ביוגה…
ואז הבנתי מה אני רוצה!
חיפשתי אדם /מורה שרואה את היוגה לא רק כאוסף של תרגילי התעמלות , אלא מורה רוחני שילווה אותי בהתפתחות  האישית שלי,
מורה שנימצא בעצמו במסע הרוחני של החיים, מורה /אדם שיראה אותי ושיוכל לתת מענה לצרכים המיוחדים האישיים שלי.
כבר בשיחת הטלפון הראשונה ידעתי –מצאתי את המורה שלי.
יוגה אינטגרטיבית:
מאוד דיבר אלי השילוב של הידע הקדום היוגי מהרי ההימלאיה עם הצרכים של החיים בעולם המערבי שלנו ואיך משלבים את זה ביחד. בעיני זו האמנות של ציפי.
בשבילי, הקורס קודם כל הקנה שפה חדשה  שמאפשרת לי כתלמידה גם להכיר את האסנות ולרדת לעומק התנוחה ,ולתרגל בצורה בטוחה ומקצועית.
להכיר את הפילוסופיה היוגית,
וגם לצלול פנימה לחוויה הפנימית הרגשית נפשית- ולעבור תהליך העצמה אישי.
על השפה :
זוהי שפה שאני חושבת שהיא מאפשרת…. לדברים לקרות….
להיות בחוויה
שפה שבעיני היא חכמה מאוד…
יותר נשית יותר רכה יותר מחפשת יותר מזמינה מאפשרת ריבוי דעות…
במקום למתוח שריר למדנו לומר: להאריך את השריר,
במקום לכווץ , למדנו לחשוב על לאסוף…
במקום "אני צריכה" ….או אני רוצה להשיג מטרה ….שזו שפה יותר מערבית גברית.
למדנו לתת כבוד לתהליך, לדרך, להתכוונן אנרגטית…
להיות במקום שבו יש "עושר" של אפשרויות ולא רק "אמת" אחת.
דרך זו לימדה אותי לתת כבוד למי שאני, לכבד את איפה שאני נמצאת כרגע בלי להתחרות באף אחד ובלי להשוות את עצמי לחברתי שרגלה מגיעה לאוזן בקלות.
להיות עם עצמי בתרגול… ובשקט פנימי…
זוהי שפה שמזמינה התנסות וחקירה , מתוך חיפוש מה שמתאים לי, וליכולות שלי ועוד ליהנות מכך…
יש אנינות ועדינות בביטוי המילולי, רגישות וכבוד לחוויה של כל אחד בנפרד.
שפה וגישה שמדברת על הגוף כיותר מאוסף של  שרירים עצמות .  אלא שהגופנפש- אוצר בתוכו מכלול חוויות וזיכרונות ולפעמים גם טראומות , שמשפיעות ישירות על היכולת התנועתית.
התנועה (האסנה) יכולה להיעשות מתוך הקשבה ליכולת שלי כרגע ,בהתבוננות ומתוך רגישות, ועל תנועה אורגנית טבעית מול תנועה חיצונית, שנעשית באילוץ ובכוח…
לימוד אנטומיה וחקירה :
כאן לא נבחנים!
בקורס לומדים אנטומיה תוך כדי התרגול , פותחים ספר (של נטר) ורואים את התמונות, חוקרים ביחד וכל אחד לחוד , מה  "אני" עושה כרגע בתוך האסנה, האם אני מאלץ את גופי "לעשות "את האסנה או שאני מכיר את המגבלות שלי ונמצא באסנה באופן המתאים לגופי כרגע. (מה שיוצר את ההבדל בין רצוי למצוי….) .צורת תרגול זו מאפשרת לי לשמור על תרגול "נכון" בלי פציעות ובלי כאבים בגב ובברכיים שהן פציעות יוגה נפוצות.
תהליך גופנפש ופילוסופיה :
שיטת הלימוד מאפשרת  לי אם אני רוצה להמשיך בחקירתי את עצמי פנימה, כלומר מה קורה איתי ברבדים נוספים?
תוך כדי השיעור משלבת ציפי את הידע הפילוסופי ומורידה אותו לחיים היומיומיים ולתרגול היוגה בשיעור.
על מה אני חושבת(מה קורה במנאס?), מה הרגישות החושית שלי, מה אני מרגישה? איך אני בוחרת להגיב? במישור הפנימי ובהתנהגות הנראית…
ולמי שרוצה להעמיק יכול להמשיך בקורס "מעמקים". (שעל כך אספר בפעם אחרת).
הפילוסופיה נלמדת במעגל שיתוף ובו גם קוראים יחדיו וגם מחליפים דעות מקשיבים אחד לשני ויש אפשרות לשאול שאלות אישיות מהחיים  זה המקום שבו נלמדת החשיבה היוגית וההפנמה של החומר בחיים כאן ועכשיו. לדוגמא: גם ביוגה כמו ביהדות יש כללים חברתיים שבין אדם לאדם ובין אדם לעצמו (יאמות וניאמות) אחד מהם מדבר על אי אלימות (אהימסה) .איך אני מקיימת את זה בחיי? בתרגול האסנות ? כאמא כאישה כמורה ליוגה ועם עצמי? לשבת בתנוחת הלוטוס בשבילי זה לא טוב , זה עושה לי כאבים בברכיים. האם לאלץ את גופי לשבת בתנוחה כואבת זה אלימות? ….
סדר היום :
בקורס מורים השיעור שלנו התחיל בשעה 7.30 עד 11.30-תירגול יוגה.
במקום יש מזרונים ואביזרים  אין צורך להביא מהבית.
הפסקה של חצי שעה (כל אחד מביא משהו…ואוכלים ביחד) יש תה קפה מייחם למים חמים כלי אוכל וכוסות.
משעה 12.00 עד 14.00 לומדים פילוסופיה , מדיטציה, וגם אם מתמזל ויש קבוצה נחמדה יש מעגל
שבו אפשר לעבד תכנים יותר אינטימיים, וגם להביא שאלות מהלימוד בשטח, ועל החיים בכלל…
והשנה למדנו אנטומיה חוויתית עם מיכל ירקוני .
לפני שנה למדנו אנטומיה עם ליאנה שהיא פיזיותרפיסטית במקצועה וגם תלמידה בקורס.
קשר מורה תלמיד:
יש אפשרות להיות עם ציפי בקשר דרך המייל. למי שרוצה לשתף או לשאול כשאין זמן בכיתה- ציפי תמיד עונה ומתייחסת.
לסיום:
מי שרוצה יכול לדבר עם ציפי ישירות וגם איתי אם תרצו לשאול דבר מה….
אני עדיין לא עושה שפגאט, והרגל לא מגיעה לאוזן….אבל החיים שלי היום נמצאים במקום יותר טוב,
אני מחוברת לעצמי, מבינה את עצמי, אוהבת את עצמי יותר, מכבדת את עצמי יותר,
הכול יותר ברור,
יותר באינטימיות עם עצמי ועם אחרים בבית ובחוץ, אני יודעת לומר מה אני צריכה ורוצה ומה עושה לי טוב ומה לא, יודעת לעצור מה שלא נעים לי, אני יותר יציבה יותר נוכחת,
היום אני חיה בתהליך ובזרימת החיים ומתמודדת יותר ביעילות עם מה שבא…
ועדיין יש עוד מלאכה…
מה שבטוח כולנו יצאנו בני אדם טובים יותר מהקורס!
בהצלחה ובאהבה מסמדר גלאון. תלמידה שנה ב.

כמה מילים (קצת ארוך) על קורס להכשרת מורים ליוגה אינטגרטיבית של ציפי נגב!      8/3/09

לקח לי זמן למצוא את ציפי נגב מתוך כל הקורסים להכשרת מורים ליוגה. קודם התנסיתי בכמה מהשיטות שיש ביוגה…

ואז הבנתי מה אני רוצה!

חיפשתי אדם /מורה שרואה את היוגה לא רק כאוסף של תרגילי התעמלות , אלא מורה רוחני שילווה אותי בהתפתחות  האישית שלי,

מורה שנימצא בעצמו במסע הרוחני של החיים, מורה /אדם שיראה אותי ושיוכל לתת מענה לצרכים המיוחדים האישיים שלי.

כבר בשיחת הטלפון הראשונה ידעתי –מצאתי את המורה שלי.

יוגה אינטגרטיבית:

מאוד דיבר אלי השילוב של הידע הקדום היוגי מהרי ההימלאיה עם הצרכים של החיים בעולם המערבי שלנו ואיך משלבים את זה ביחד. בעיני זו האמנות של ציפי.

בשבילי, הקורס קודם כל הקנה שפה חדשה  שמאפשרת לי כתלמידה גם להכיר את האסנות ולרדת לעומק התנוחה ,ולתרגל בצורה בטוחה ומקצועית.

להכיר את הפילוסופיה היוגית,

וגם לצלול פנימה לחוויה הפנימית הרגשית נפשית- ולעבור תהליך העצמה אישי.

על השפה :

זוהי שפה שאני חושבת שהיא מאפשרת…. לדברים לקרות….

להיות בחוויה

שפה שבעיני היא חכמה מאוד…

יותר נשית יותר רכה יותר מחפשת יותר מזמינה מאפשרת ריבוי דעות…

במקום למתוח שריר למדנו לומר: להאריך את השריר,

במקום לכווץ , למדנו לחשוב על לאסוף…

במקום "אני צריכה" ….או אני רוצה להשיג מטרה ….שזו שפה יותר מערבית גברית.

למדנו לתת כבוד לתהליך, לדרך, להתכוונן אנרגטית…

להיות במקום שבו יש "עושר" של אפשרויות ולא רק "אמת" אחת.

דרך זו לימדה אותי לתת כבוד למי שאני, לכבד את איפה שאני נמצאת כרגע בלי להתחרות באף אחד ובלי להשוות את עצמי לחברתי שרגלה מגיעה לאוזן בקלות.

להיות עם עצמי בתרגול… ובשקט פנימי…

זוהי שפה שמזמינה התנסות וחקירה , מתוך חיפוש מה שמתאים לי, וליכולות שלי ועוד ליהנות מכך…

יש אנינות ועדינות בביטוי המילולי, רגישות וכבוד לחוויה של כל אחד בנפרד.

שפה וגישה שמדברת על הגוף כיותר מאוסף של  שרירים עצמות .  אלא שהגופנפש- אוצר בתוכו מכלול חוויות וזיכרונות ולפעמים גם טראומות , שמשפיעות ישירות על היכולת התנועתית.

התנועה (האסנה) יכולה להיעשות מתוך הקשבה ליכולת שלי כרגע ,בהתבוננות ומתוך רגישות, ועל תנועה אורגנית טבעית מול תנועה חיצונית, שנעשית באילוץ ובכוח…

לימוד אנטומיה וחקירה :

כאן לא נבחנים!

בקורס לומדים אנטומיה תוך כדי התרגול , פותחים ספר (של נטר) ורואים את התמונות, חוקרים ביחד וכל אחד לחוד , מה  "אני" עושה כרגע בתוך האסנה, האם אני מאלץ את גופי "לעשות "את האסנה או שאני מכיר את המגבלות שלי ונמצא באסנה באופן המתאים לגופי כרגע. (מה שיוצר את ההבדל בין רצוי למצוי….) .צורת תרגול זו מאפשרת לי לשמור על תרגול "נכון" בלי פציעות ובלי כאבים בגב ובברכיים שהן פציעות יוגה נפוצות.

תהליך גופנפש ופילוסופיה :

שיטת הלימוד מאפשרת  לי אם אני רוצה להמשיך בחקירתי את עצמי פנימה, כלומר מה קורה איתי ברבדים נוספים?

תוך כדי הקורס להכשרת מורים ליוגה אינטגרטיבית משלבת ציפי נגב את הידע הפילוסופי ומורידה אותו לחיים היומיומיים ולתרגול היוגה בשיעור.

על מה אני חושבת(מה קורה במנאס?), מה הרגישות החושית שלי, מה אני מרגישה? איך אני בוחרת להגיב? במישור הפנימי ובהתנהגות הנראית…

ולמי שרוצה להעמיק יכול להמשיך בקורס "מעמקים". (שעל כך אספר בפעם אחרת).

בקורס להכשרת מורים ליוגה הפילוסופיה נלמדת במעגל שיתוף ובו גם קוראים יחדיו וגם מחליפים דעות מקשיבים אחד לשני ויש אפשרות לשאול שאלות אישיות מהחיים  זה המקום שבו נלמדת החשיבה היוגית וההפנמה של החומר בחיים כאן ועכשיו. לדוגמא: גם ביוגה כמו ביהדות יש כללים חברתיים שבין אדם לאדם ובין אדם לעצמו (יאמות וניאמות) אחד מהם מדבר על אי אלימות (אהימסה) .איך אני מקיימת את זה בחיי? בתרגול האסנות ? כאמא כאישה כמורה ליוגה ועם עצמי? לשבת בתנוחת הלוטוס בשבילי זה לא טוב , זה עושה לי כאבים בברכיים. האם לאלץ את גופי לשבת בתנוחה כואבת זה אלימות? ….

סדר היום :

בקורס להכשרת מורים ליוגה השיעור שלנו התחיל בשעה 7.30 עד 11.30-תירגול יוגה.

במקום יש מזרונים ואביזרים  אין צורך להביא מהבית.

הפסקה של חצי שעה (כל אחד מביא משהו…ואוכלים ביחד) יש תה קפה מייחם למים חמים כלי אוכל וכוסות.

משעה 12.00 עד 14.00 לומדים פילוסופיה , מדיטציה, וגם אם מתמזל ויש קבוצה נחמדה יש מעגל

שבו אפשר לעבד תכנים יותר אינטימיים, וגם להביא שאלות מהלימוד בשטח, ועל החיים בכלל…

והשנה למדנו אנטומיה חוויתית עם מיכל ירקוני .

קשר מורה תלמיד:

יש אפשרות להיות עם ציפי נגב בקשר דרך המייל. למי שרוצה לשתף או לשאול כשאין זמן בכיתה- ציפי נגב תמיד עונה ומתייחסת.

לסיום:

מי שרוצה יכול לדבר עם ציפי נגב ישירות וגם איתי אם תרצו לשאול דבר מה….

אני עדיין לא עושה שפגאט, והרגל לא מגיעה לאוזן….אבל החיים שלי היום נמצאים במקום יותר טוב,

אני מחוברת לעצמי, מבינה את עצמי, אוהבת את עצמי יותר, מכבדת את עצמי יותר,

הכול יותר ברור,

יותר באינטימיות עם עצמי ועם אחרים בבית ובחוץ, אני יודעת לומר מה אני צריכה ורוצה ומה עושה לי טוב ומה לא, יודעת לעצור מה שלא נעים לי, אני יותר יציבה יותר נוכחת,

היום אני חיה בתהליך ובזרימת החיים ומתמודדת יותר ביעילות עם מה שבא…

ועדיין יש עוד מלאכה…

מה שבטוח כולנו יצאנו בני אדם טובים יותר מהקורס להכשרת מורים ליוגה אינטגרטיבית!

בהצלחה ובאהבה מסמדר גלאון.

קישור לקורס מורים ליוגה של ציפי נגב https://yogain.co.il/?page_id=21

Call Now Button לחצו כאן להתקשרות