וודה ואופנישד – פרופסור ביל מהוני
בתקופה הוודית, שבאה לידי ביטוי בוודות, כתבי הקודש הראשונים בהודו, הדרך לביטוי הרוחני הייתה הקרבת הקורבן, יאגנה.
פולחן האש באמצעותו קודש העולם. דרך בצוע היאגנה שהיה טכס קהילתי הוצעו מנחות לאלים דרך הקרבתם לאש. האש נשאה את המנחות לשמים למשכן האלים וכתמורה הרעיפו האלים את ברכותיהם על העולם. הקורבן עזר לשמר את הקשר עם הכוחות האלוהיים.
המנחות עזרו לקדש את העולם. בני האדם בטאו את הכרת תודתם לאלים וחזקו את האלים במאבקם נגד כוחות ההרס והמוות. בני האדם השפיעו על קיום הסדר האלוהי מפני סכנת ההתפוררות וההתפרקות.
בתקופה שלפני האופנישדות, בערך באלף לפני הספירה התחילו בני האדם לשאול שאלות אודות מהות הפולחן וטבע האלים.
מיהם האלים? כמה אלים יש? האם הם באמת קיימים? מהו אופי היחסים בינם לבין בני האדם?
בברצרניקה אופנישד מופיע הדיאלוג הבא:
תלמיד- כמה אלים יש?
מורה- 333
תלמיד- כן, אבל כמה אלים יש באמת?
מורה- 6…. 3 2 1
תלמיד- מהו אל אחד זה?
מורה- הוא נשמת החיים. הוא ברהמן. (ברהמן- גדול, עצום, כל יכול, יקר ערך).
המורה מלמד שאחרי שהכול נאמר יש רק מציאות אחת מקודשת, בעולם ומציאות זו היא העצמי האחד השוכן בלב כל דבר.
האופנישדות הם כתבים רוחניים המלמדים שיעורים רוחניים מהודו הקדומה בתקופה שאחרי הוודות.
אלו הטכסטים הקדומים ביותר המלמדים אודות העצמי העילאי היחיד, המקיים ומזין את היקום, והשוכן בלב כל אחד מאתנו.
האופנישדות מלמדות אודות יחסי מורה תלמיד, על חשיבות ההתבוננות הפנימית כדרך לחוויית ההוויה במלואה, על השמחה החופש והאהבה המציפים אותנו כאשר אנו מכירים את המציאות העילאית בתוכנו.
האופנישדות נחשבות לטכסטים מקודשים והוגדרו כ- האמת של האמת SATYASYA SATYAM.
פרוש השם לשבת למרגלות, לשבת ליד. התלמיד ישב למרגלות המורה שלמד אותו אודות העצמי.
האופנישדות כוללות ידע אזוטרי, שניתן לתלמיד במסגרת יחסי מורה תלמיד שבינם. במשך הדורות נאספו חלק מהספורים והפכו לז'אנר. אלו הטכסטים שאנו מכירים היום. שהפכו לאוסף קנוני של הספורים המגלים אמת מקודשת.
החוקרים בימנו משערים שמקור הטכסטים הראשונים במאה השביעית לפני הספירה (200 שנה לפני בודהא). אך התאריך הכרונולוגי אינו חשוב כי האמיתות המבוטאות הן נצחיות.
יש למעלה ממאה אופנישדות חשובות מהן הנחשבות עיקריות, הן גם זכו לביאור של שאנקרצ'ריה.
האופנישדות מלמדות שהדרך הטובה ביותר לדעת את העצמי היא לפנות אל הלב.
בקאטה אופנישד יש דיאלוג בין נאצ'יקטה לבין המורה ימה מלך המוות.
ימה מלמד את נאצ'קטה שהשגת עולם הנצח וההתבססות בו היא דרך מערת הלב.
כמה אפיונים לאופנישד:
1. פעמים רבות מנוסחות כדיאלוג בו המורה תמיד עונה לשאלות התלמיד.
2. אש הקורבן המחברת אותנו לאלוהי בוערת במערת הלב. הקשר האמיתי עם האלוהי מתקיים בלבנו.
כשקשר זה נחשף האדם רואה שכל מה שהוא עושה בעולם החיצוני הנו ביטוי למהות פנימית.
ארבע האמירות הגדולות maha vakya של האופנישדות
- העולם כולו הוא ברהמן sarvam khalvidam brahaman
- ברהמן הוא אטמן sarva ayam atma brahaman
- אני הוא ברהמן aham brahamasmi
- אתה הוא זה tat tvam asi
בקורס להכשרת מורים ליוגה אנו נפתחים לסודות האופנישדות ומקבלים השראה לחיינו.