25 בינואר 2010
הקדמה:
את עולם היוגה פגשתי לראשונה לפני כ-8 שנים דרך התנדבות באגודת Art of Living, אגודה הומניטרית בינלאומית שמלמדת טכניקות נשימה, מדיטציה ותרגול האתה יוגה.
מתוך רצון להעמיק את התרגול ולהכיר שיטות נוספות, הצטרפתי לקבוצת תרגול בשיטת איינגאר ובהמשך התוודעתי ליוגה אינטגרטיבית כפי שמלמדת המורה ציפי נגב. תרגלתי בבית ספרה במשך ארבע שנים וסיימתי שם קורס להכשרת מורים ליוגה. את דרכי כמורה ליוגה העמקתי בקורס נוסף בבית הספר של ציפי נגב הכשרת מטפלים ביוגה תרפיה ממוקדת עבודת גוף נפש "יוגה של המעמקים", שם גיליתי את כוחה המרפא של היוגה ואת נטייתי לתחום הטיפולי. היוגה העניקה לי כלים רבים לריפוי עצמי, והובילה אותי לדרך חיים בריאה ומלאה יותר.
הרצון שלי לטפל באנשים באמצעות היוגה נובע גם מתהליך שאני חווה בעצמי.
בגיל 14 אבחנו בגבי סקוליוזיס (עקמת של עמוד השדרה). מאז ועד שגיליתי את היוגה השקעתי מאמצים רבים כדי לעצור את התדרדרות העקמת. במשך שנה וחצי התהלכתי עם מכשיר "בוסטון" צמוד לגופי שאמור למנוע את החמרת העקמת בגיל ההתבגרות (כשעצמות הגוף עדיין גדלות ומשתנות). לפי עצת הרופאים שחיתי במשך שנים על מנת לחזק את שרירי הגב והתאמנתי בענפי ספורט רבים. את שרירי הגוף ללא ספק חיזקתי בתקופה זו, אך אף אחד מענפי הספורט הרבים בהם התנסיתי לא שיפר את הדימוי העצמי שהחזקתי בו במשך שנים: "הגב שלי עקום…".
דרך היוגה למדתי להתבונן. להתבונן במה שקורה בגוף, בחוסר האיזון בגוף שנבע מהסקוליוזיס, בדימוי העצמי שבניתי. למדתי לעבוד עם הגוף ללא מאמץ וללא מאבק. מתוך כבוד לגוף, מודעות וחקירה פנימית מצאתי את היוגה כדרך יעילה ביותר לטיפול בסקוליוזיס. בהמשך דרכי, משהתחלתי ללמד יוגה, נוכחתי שהיוגה תורמת לאנשים הסובלים ממגוון בעיות שלד ויציבה. כיום אני מלמדת יוגה אינטגרטיבית ומטפלת באנשים הסובלים מסקוליוזיס ובעיות יציבה אחרות באמצעות היוגה.
העבודה המובאת להלן הינה פרי סיכום ותרגום מתוך מספר ספרים (ראו ביבליוגרפיה בהמשך) שערכתי עבור עצמי, ומובאת כאן כשירות למתעניינים.
לירונה דואניאס
מורה ליוגה ומטפלת ביוגה תרפיה
טל: 054-3456616
:מייל lironado@gmail.com
סקוליוזיס – עקמת של עמוד השדרה
עקמת הנה סטייה צדית של עמוד השדרה מקו האמצע, המלווה בדרך כלל גם ברוטציה בחוליות. העקמת יכולה להתבטא בגוף בצורות שונות הן מבחינת זווית הסטייה ומיקומה, הן מבחינת הסימנים והסימפטומים המעורבים בה.
לעקמת שתי צורות אפשריות:
- צורת ‘C’: קימור עמוד השדרה לצד אחד.
- צורת ‘S’: שתי עקומות או יותר העוברות משני צדי קו האמצע של עמוד השדרה.
עקמת מסוג ‘S’ מערבת בדרך כלל קמר אחד ראשוני וקמר נוסף משני (קומפנסטורי). היות שכיווני הסטייה אינם אחידים, הטיפול בליקוי מסוג זה מורכב יותר.
הליקוי יכול להתמקד באזור מסוים בעמוד השדרה הצווארי (עקמת צווארית), בעמוד השדרה החזי (עקמת טורקאלית) או במותני (עקמת לומברית), או יכול לערב מספר חוליות רב בכמה אזורים ובווריאציות שונות.
זווית העקמת נמדדת על ידי צילומי הרנטגן, והיא מייצגת את מידת חומרתה. זווית העקמת חשובה לצורכי אבחון ולצורך מעקב אחר התפתחות הליקוי.
קיומה של רוטציה בחוליות עמוד השדרה מצביעה על עקמת ניכרת. בדרך כלל הרוטציה ממוקמת באזור חוליות החזה, והדבר בא לידי ביטוי בבליטה של הצלעות בצדו האחד של הגב העליון בזמן כפיפה לפנים.
העקמת מסווגת לשני סוגים של ליקויים:
- עקמת תפקודית (Functional Scoliosis): עקמת גמישה מתייחסת לליקוי שאינו כרוך בשינויים מבניים כלשהם במערכת השלד (חוליות עמוד השדרה) או בבעיות פתולוגיות ברצועות ובשרירים. עקמת גמישה נעלמת בשכיבה על הגב ובכפיפה לפנים. האדם המודע לעקמת יכול ליישרה באופן רצוני. סיבות אפשריות לעקמת תפקודית:
- חוסר איזון בקבוצות השרירים האנטגוניסטיים משני צדי עמוד השדרה כתוצאה מעיסוק מקצועי או אימון גופני לא מאוזן
- דפוסי תנועה מוטעים והרגלי תנועה הכרוכים בהפעלת הגוף בצורה לא מאוזנת בתפקודי היומיום (נשיאת משאות, ישיבה ושכיבה ממושכת במצב אסימטרי, חוסר מודעות גופנית וכדו')
- הבדלים באורך הרגליים (מסיבות פתולוגיות כמו: תאונה, שבר, ליקוי יציבתי במנח הקרסול או הברך וכו'. או מסיבות התפתחותיות: שלב זמני בתהליכי הצמיחה של הילד) איזון אורך הרגליים באמצעות מדרסים יביא לאיזון האגן, ועשוי לפתור את הבעיה
- עקמת מבנית (Structural Scoliosis): ליקוי הכרוך בשינויים ממשיים במבנה מערכת השלד. במקרים רבים עקמת גמישה שאינה מטופלת עלולה להמשיך להתפתח לליקוי קשיח בדרגת חומרה גבוהה יותר. הקריטריונים לסיווגה של עקמת כמבנית:
- הימצאותה של רוטציה בחוליות החזה. רוטציה זו גורמת לאסימטרייה בצלעות בית החזה ולבליטה ניכרת בצדו האחד של הגב העליון (Rib Hump). בליטה זו נראית במיוחד בכפיפה לפנים, והיא אופיינית בדרך כלל לצד הקמור בעמוד השדרה.
- הסטייה של עמוד השדרה מקו האמצע אינה ניתנת ליישור עצמאי, והיא כרוכה בחוסר איזון תפקודי באזורי הגוף השונים כגון חגורת הכתפיים, הגב התחתון או מפרקי הירכיים.
סיבות אפשריות לעקמת מבנית:
- חוסר איזון בקבוצות שרירים אנטגוניסטיות הממוקמות משני צדי עמוד השדרה – אסימטריה בטונוס השרירים יכולה להיגרם מסיבות שונות, כגון הרגלי תנועה לקויים לאורך זמן, פגיעה בשרירים בצד אחד עקב תאונה, בעיה נירולוגית, מחלה או ניתוחים שונים ועוד.
- חוסר איזון מבני שקשור למערכת השלד: למשל אסימטריה במנח האגן שעשוי ליצור ליקוי במנח עמוד השדרה כתוצאה מבסיס לא מאוזן. אסימטרייה במנח האגן עלול להיגרם מסיבות שונות פרט להבדלים באורך הרגליים כגון: מנח לקוי במפרק הירך בצד אחד, ליקויים במנח כף הרגל ומפרק הקרסול וכדו'
- גדילה לא סימטרית של בית החזה או של חוליות עמוד השדרה כתוצאה מליקוי התפתחותי
- צמיחה מהירה ולא מאוזנת של מערכת השלד בגיל ההתבגרות
- ליקוי בבקרה ההורמונלית המשפיעה על השליטה בצמיחת עמוד השדרה, בעיקר בקרב בנות בגיל ההתבגרות.
סימנים חיצוניים אופייניים:
- גובה לא שווה בכתפיים: הכתף בצד הקמור גבוהה יותר
- מרחק לא שווה של השכמות מעמוד השדרה: השכמה בצד הקעור קרובה יותר לגו
- הקרן התחתונה של השכמה בצד הקעור נמוכה יותר
- עיוות קשת הצלעות, אשר יכול לבוא לידי ביטוי בכמה צורות כגון בליטה (Rib Hump) במצבים שקיימת בהם רוטציה בחוליות החזה
- חוסר איזון בגובה עצמות הכסל: רכס הכסל בצד הקעור גבוה יותר
- מרחק הזרועות מבית החזה אינו שווה בשתי הידיים: היד בצד הקמור נראית קרובה יותר לגוף
- במקרה של סקוליוזיס חמור עם יותר משתי עקומות ומפרקי ירכיים לא מאוזנים, הסטרנום עשוי לסטות כלפי הצד הנגדי לסטיית האגן
87.8% מבעלי סקוליוזיס של בית החזה, עמוד השדרה שלהם נוטה לימין.
קשיים תפקודיים:
בדרך כלל העקמת מאופיינת בחוסר איזון תפקודי במערכת השלד והשרירים: הבדלים תפקודיים בולטים בשני צידי הגוף. חוסר איזון זה ייתכן הן בטווחי התנועה והן בחוזק השרירים, והוא בולט בעיקר בחגורת הכתפיים, בתנועתיות הגב ועמוד השדרה ובתנועת האגן והרגליים.
- קשיים קוארדינטיביים: על הגוף להיות מאוזן ויציב די הצורך על מנת לאפשר תפקוד תנועתי יעיל
- קשיים בשליטה בשיווי משקל: קשיים אלה באים לידי ביטוי בשיווי משקל סטטי (למשל, עמידה על רגל אחת) ודינמי (למשל, הליכה), והם קשורים ליכולת לשנות את בסיס התמיכה בחופשיות כך שיתאפשר מעבר שוטף וחלק מתנוחה אחת לאחרת
- קשיים בארגון מאוזן של הגוף בגלל בעיה בתחושת התנועה: עקמת ממושכת גורמת לפגיעה בדימוי הגופני ובתחושת התנועה. הדבר יבוא לידי ביטוי בקשיים 'למצוא' את קו האמצע ולארגן את אברי הגוף באופן מאוזן סביב קו זה. אחד האפיונים לכך הוא תחושתו האישית של האדם שגופו 'עקום' כשהוא נמצא במצב מאוזן. היבט זה בעבודה על תחושת התנועה הוא חלק חשוב ביותר בטיפול התנועתי לעקמת
הטיפול בעקמת:
מבין מגוון ליקויי היציבה השכיחים באוכלוסייה עקמת היא המורכבת ביותר והקשה ביותר לאבחון ולטיפול. אבחון נכון של סוג העקמת חשוב ביותר, שכן הוא מאפשר בניית תכנית תרגול תואמת ומעקב מהימן אחר התקדמות הטיפול.
הטיפול בעקמת באמצעות התעמלות מתקנת הוא נושא שנוי במחלוקת. מחקרים רבים שעסקו בהשפעת התעמלות טיפולית על עקמת, הצביעו על המשך התפתחות הליקוי למרות התרגול, אך מסקנה זו מבוססת על מחקרים שנעשו על קבוצות גדולות של מטופלים (מאות מטופלים). בשימוש בהתעמלות מתקנת לטיפול בעקמת יש להגביל את מספר המטופלים בגלל מורכבות הליקוי. ככל שמספרם רב יותר, יעילות הטיפול ואיכותו נפגמות. איכות ותדירות התרגול מאוד משמעותיים בטיפול, ובמחקרים שנעשו לא היתה השגחה צמודה ובקרה מתמדת על איכות ביצוע התרגילים הטיפוליים. כל מידע הנוגע להשפעת התרגול על עקמת אינו מהימן, ולא ניתן להסיק מסקנות ברורות באשר ליעילות הטיפול.
טיפול בעקמת דורש התייחסות למרכיבים גופניים רבים. למניעת אפשרות של נזקים כתוצאה מתרגול לא מתאים יש להגדיר מטרות טיפול ריאליות: במקרים רבים של עקמת מבנית לא ניתן 'ליישר' את עמוד השדרה על ידי תרגול בלבד אלא רק לשפר את מנח עמוד השדרה על ידי הקטנת זווית הסטייה של העקמת.
עבודה על מודעות לגוף, שינוי דפוסי תנועה מוטעים והקניית הרגלי תנועה נכונים – היבט זה הוא מן החשובים בטיפול בליקויי היציבה, בכלל, ובמקרים של עקמת, בפרט.
זהירות מעבודה מוגזמת על גמישותו של עמוד השדרה – גמישות יתר במקרה של עקמת עלולה לפגום עוד יותר ביציבותו של עמוד השדרה.
כל מקרה של עקמת דורש תכנון והתאמה מיוחדת של תרגילים, ואלה לא בהכרח יתאימו למקרה דומה אחר. סוג התרגילים, עמדות המוצא שלהם ודרך ביצועם מותאמים באופן ספציפי לכל אדם.
עקרונות בתרגול:
- להשיג את מקסימום ההתארכות של עמוד השדרה והשרירים שמצידיו
- לסובב חזרה את הגוף בעזרת תנועות הנשימה
- חיזוק שווה מידה במהלך ההתארכות
- כל התרגילים מבוצעים בשילוב עם תנועות נשימה והתכוונות
תיקון תנוחת הגוף השגויה בעזרת הגורמים הבאים:
- הכרה בתנוחה השגויה בעזרת מראה, תמונות, גרפים
- מודעות לתנוחה השגויה בעזרת הדמיון
- כוונון התנועות והתנוחות השגויות במטרה לשנותם ולהוסיף יציבות
סוגי התרגילים לעקמת:
- תרגילים סימטריים שנועדו לחיזוק שרירי הגב והבטן ולשיפור תפקודי של היקפי התנועה במפרקים
- תרגילי נשימה שנועדו להגדלת נפח הריאות ולהגמשת תנועתיות הצלעות
- תרגילים אסימטריים שנועדו להארכת השרירים בצד הקעור (המקוצר) ולכיווץ השרירים בצד הקמור (המוארך). תרגילים אסימטריים נועדו גם להנעה ספציפית של חוליות עמוד השדרה בכיוונים הרצויים (בעיקר לצורך מיתון הרוטציה או איזונה במצבים של עקמת מבנית)
- תרגילים סטטיים שנעשה בהם שימוש גם בכובד הגוף (תרגילי 'תלייה' למיניהם ותרגילי Traction לשחרור מוקדי מתח לאורך עמוד השדרה)
תרגילי הארכה לעמוד השדרה (Traction):
לשימוש בתרגילי הארכה לעמוד השדרה כמה מטרות אפשריות:
- מתיחה לשרירים ולרצועות עמוד השדרה
- הרחבת המרווח בין החוליות והפרדתן זו מזו
- הקטנת עקומות עמוד השדרה
- הפחתת הלחץ המופעל על הדיסקים הבין-חולייתיים
שיטת שרוט
שני עקרונות מרכזיים בשיטה:
- הפעלה והארכה של השרירים המנוונים באזורים הקעורים של הגב.
- תיקון העיוות בעמוד השדרה על ידי תנועה נשימתית. משתמשים בצלעות כמנוף.
גזע הגוף מורכב משלושה חלקים:
- אגן
- כלוב הצלעות
- חגורת הכתפיים
ואלה מושפעים מהסקוליוזיס. כשקיימת רוטציה בחוליות עמוד השדרה, האגן וחגורת הכתפיים מסובבים לאותו כיוון, ואילו כלוב הצלעות לכיוון הנגדי.
ישנם תמיד שלושה גורמים באמצעותם בוחנים את הסקוליוזיס: הקשת בגב התחתון, הקמר בגב האמצעי, הקשת בצוואר.
שרוט הגדירה כמה חוקים שחלקם נכונים לכל ליקוי יציבה:
חוק מס' 1: אם הבליטה היא בצד ימין, גזע הגוף נמשך לצד ימין
חוק מס' 2: השלד שסובל מסקוליוזיס ממוקם כמו קו שבור בכמה מקומות. חסרה שליטה מנטלית בתנוחה.
הצלעות בולטות אחורה, ושיטת הנשימה הסיבובית מכניסה את הבליטה קדימה
חוק מס' 3: אם הגוף השתפר, השיטה נכונה
חוק מס' 4: תפקוד הגוף נכנע למבנה שלו
חוק מס' 5: עבודה על הגוף עלולה להיות גם מסוכנת
חוק מס' 6: כפי שהתרגול יבוצע, כך גם תהיה התוצאה בצורת הגוף אשר תושג על ידי תרגול זה
חוק מס' 7: ביקורת חיובית תשנה את הרע על ידי החלפתו במשהו טוב
הצעד הראשון והחשוב בטיפול הוא ניתוח של הפגמים המדויקים שנוכחים במטופל. זהו תהליך מורכב שמאפשר טיפול שמותאם למצב הייחודי של המטופל.
האלמנט החשוב ביותר בתיקון מבנה עמוד השדרה הוא בכיוון מעלה. בכל מקרה של טיפול בסקוליוזיס צריך להתמקד במטרה החשובה ביותר: להאריך את הגוף. התארכות כלפי מעלה ודימוי שעמוד השדרה המתארך מביא להתארכות הגוף כולו. התארכות זו פותחת את החלקים הקעורים בגוף.
תיקון נטייה צידית מסוימת של קדמת הגוף תוך כדי הארכת הגוף הוא היעיל ביותר. התייצבות ושמירת התיקון תתרחש על ידי הפעלת כוח איזומטרי במהלך שלב הנשיפה.
שילוב של כוחות מכאניים ושיתוף פעולה מנטלי היא משמעותית בגישת שרוט, ומהווה גורם מכריע בהצלחת הטיפול.
הנשימה כגורם מעצב בטיפול
סקוליוזיס אינה ניתנת לטיפול רק על ידי נשימת חזה או בטן. העיוות בכלוב הצלעות והחזה מצריך טיפול תלת מימדי על מנת להרחיב את החלקים הקעורים של גזע הגוף, ולשטח את החלקים הבולטים.
לא רק כלוב הצלעות משנה את מקומו הטבעי במקרה של סקוליוזיס, אלא גם הסרעפת שנקודות החיבור שלה הן: סטרנום, צלעות תחתונות, חוליות L1-L4
נשימה סרעפתית מביאה את דופן הבטן מעט קדימה. באותו זמן בית החזה הצידי מתרחב מטה אל איזור המותנית. תנועה נשימתית זו היא בעלת חשיבות עליונה לשיפור העיוות.
על ידי הפעלת סיבי השריר החלשים של הסרעפת הם יתחזקו דיים להוות איזון נגדי לסיבי השריר החזקים.
שיפור בצורת בית החזה תמיד מלווה בשיפור בתפקוד הנשימה ולהיפך.
כשמכוונים את השאיפה לצד ימין, עמוד השדרה נמשך לצד ימין. הרווחים הבין צלעיים בצד ימין גדלים, והסרעפת בצד ימין יורדת נמוך יותר מאשר בצד שמאל.
אפשר להשפיע על הרווחים הבין צלעיים גם בעזרת פעולת שרירים בלבד: למשל, לשאוף ולעצור באמצע השאיפה, ובעזרת השרירים, ללא הכנסת אוויר נוספת אפשר להמשיך לרווח בין הצלעות. כך גם בפעולת הנשיפה. אבל פשיטת הצלעות הרבה יותר משמעותית כשהסרעפת יורדת למטה במכוון במהלך השאיפה.
בגוף בריא הצלעות זזות לא רק לצדדים, אלא גם כלפי הגב, כלפי הבטן וכלפי הראש במהלך השאיפה. אפשר להרגיש זאת על ידי הנחת הידיים בנקודות החיבור של הסרעפת עם קשתות הצלעות, הצלעות המרחפות והגב התחתון. בעלי סקוליוזיס, לא יוכלו להרגיש זאת באופן מיידי, ויצטרכו להתאמן על מנת להשתמש בתנועות הנשימה עם תיקון בו זמני של הצורה החיצונית.
כששואפים, השרירים הבינצלעיים מתכווצים, הצלעות נדחפות ועמוד השדרה מתייצב. היות ותבנית הנשימה של הסובלים מסקוליוזיס אינה סימטרית, דחיפה זו של הצלעות היא חד-צדדית, ורק מעמיקה את העקמת. הסרעפת מוחלשת אצל הסובלים מסקוליוזיס, כיוון שנקודות המגע שלה עם הצלעות אינן מאוזנות. הסרעפת חייבת לעבוד עם העיוות בעמוד השדרה ובצלעות – אין לה ברירה אחרת.
נשימה סימטרית, מחמירה את העקמת במיוחד במקרה של עיוות בעמוד השדרה החזי. כל נשימה תורמת להרעתה. מי שסובל מסקוליוזיס צריך ללמוד לתקן את תבנית הנשימה. באופן מודע לכוון את הנשימה לחלקים הקעורים שבכלוב הצלעות, דבר שיגרום לתזוזה בצלעות המוגבלות. האזורים הפחות פעילים בריאות יקבלו יותר אוויר. כיווץ האיזורים הבולטים ימנע מהם להתרחב עוד יותר.
Rotational angular breathing (RAB)
לפני שמתחילים בנשימות חשוב לתקן את העיוות באגן.
אם הסקוליוזיס מתבטא גם באגן, גם בבית החזה וגם בחגורת הכתפיים, נתקן קודם כל את האגן, אחר-כך את הרוטציה של כלוב הצלעות, ובסוף את חגורת הכתפיים.
תיקון האגן
- העברת משקל אל העקבים, כך שהאגן יהיה מעל העקבים וציר הרגליים ניצב ולא אלכסוני לפנים.
- חפינת האגן: עצמות הכסל פונות קדימה, ההקשתה בגב התחתון קטנה.
- אם צד אחד של האגן גבוה יותר מהצד השני, מורידים את הצד הזה למטה ופנימה. לשים לב שתיקון זה עלול להשפיע על הכתפיים והצוואר. כשמתקנים את האגן, לכוון את הכתף הנגדית מעלה והצידה, וגם חוליות הצוואר מתרוממות.
- אם צד אחד של האגן פונה קדימה וצד שני אחורה, נמשוך אחורה את הצד שהולך קדימה (חיזוק שרירי הישבן בצד שפונה אחורה, יחזיר את האגן קדימה).
- בעמידה: משקל הגוף על הרגל בצד הקעור של הגב, והעקב של הרגל השניה הודפת את הרצפה.
אם צד אחד של האגן גבוה יותר, נראה שהרגל של אותו צד קצרה יותר, ובנוסף להורדת האגן כלפי מטה (תיקון), נשלח את העקב של אותה רגל למטה. זה ירווח בין הצלעות לבין שולי האגן, וכן יאריך את המותן.
לאחר תיקון העיוות באגן (במידה ויש צורך), אפשר להתחיל בנשימות RAB. במהלך הנשימה עוקבים אחר שני קווים דמיוניים שיוצרים זווית ישרה, כאשר הקו השני תמיד פונה כלפי מעלה (לכיוון הראש). הנשימה מתחילה תמיד בנקודה הכי קמורה ומשתלבת במהלך השאיפה עם דימוי מנטלי של הורדת הסרעפת. הנשימה משולבת עם תנועת-נגד של חלקים בגוף שממוקמים מעל או מתחת לנקודת ההתחלה (של הנשימה).
התיקון הטוב ביותר של התנוחה והיציבה של הגוף נעשה בזמן השאיפה, ובנשיפה שאחריה כל השרירים בגזע הגוף מוחזקים ככל שניתן ללא תנועה. המטופל נשאר בתנוחה 4 נשימות ולאט לאט טונוס השרירים גדל. בכל נשיפה ההחזקה נשמרת. עם הזמן אפשר להגדיל את זמן ההישארות בתנוחה ל-12 נשימות. אחר כך השרירים יכולים להרפות מעט ללא השפעת הנשימה (שליטה במתח השריר ללא קשר לנשימה), עד שהם בהדרגה חוזרים למצבם הנורמלי. אחזקת השריר מתחילה מחלק הגוף התחתון כלפי מעלה, מקדמת הירכיים דרך המפשעה, כלפי מעלה אל הצלעות, ומשם ממשיכה לצדדים ואחורה.
את ההרפיה לאחר התרגיל עדיף לעשות בשכיבה על הגב. בזמן ההרפיה המטופל מדמה את האזור הקעור בגב מתרחב ומתקרב לרצפה. ההשפעה של הדמיון נראית לעין ומגיעה לרמות מעוררות תדהמה.
כל תרגיל שמבצעים יכל להיות משולב עם סדרת 12 הנשימות הנ"ל, ובהתאם ליכולת המטופל אפשר להגדיל את מספר הנשימות ל- 16-20. זו דרך מצוינת להאריך שרירים קצרים, ולשמר תנוחה טובה יותר לגוף. אך זה יצליח רק אם תנוחת הפתיחה טובה (רק לאחר שהמטופל תיקן את הרוטציה וחוסר האיזון של האגן, החזה וחגורת הכתפיים).
כל הארכה של שרירים מסתיימת ביצירת סיבי שריר חדשים. לכן צריך לוודא שלא רק אזור הקמר שבצלעות עובד, כי זה רק יגרום לקמר להראות גדול יותר. לאחר רוטציה ואיזון הגוף, הכרחי להחזיק בטונוס את שני הצדדים בשלב הנשיפה: את הצד הקעור אחרי הארכתו ואת הצד הקמור אחרי קיצורו.
כשמסתיים התרגיל, ובכלל בחיי היום יום לא להימצא בתנוחות שיש בהן עצלנות (בזמן ארוחה, מול הטלויזיה, וכו'), כי הגוף יחזור מאוד מהר לתנוחה השגויה. כדאי להתייחס לכל תנוחת גוף בחיי היום יום כאל תרגיל שמטרתו לתקן את העקמת, אחרת אין משמעות לתרגול בזמן השיעור.
בפעולות בחיי היומיום כדאי לעשות את ההפך ממה שהגוף מוביל אותך, כדי לבנות במוח דימויים של תנועות ותנוחות גוף חדשות.
זה דורש שינוי בחשיבה: ההתנהלות של הגוף משתנה והתנוחות שהיינו בהן בעבר, שייכות לעבר. כשזה יקרה הגוף בעצמו יודיע לנו אם תנוחה מסוימת היא טובה או לא, וכך לעולם לא נאמץ מחדש באופן מודע את ההרגלים הישנים שלנו. כשמתעייפים עדיף לשכב למנוחה. עם הזמן הפרופריוצפציה (קליטת מידע לגבי מיקום הגוף, תנועתו וכו' על ידי המערכות החושיות) של התנוחה החדשה של הגוף תגדל.
תשומת לב לצד הקעור – הוא צריך תמיד להישאר רחב ופתוח.
סדר פעולות בזמן התרגול:
- תיקון האגן
- הארכת עמוד השדרה
- תיקון חגורת הכתפיים: הצד הקמור קדימה והקעור אחורה (כמו תיקון האגן)
- תיקון נוסף של חגורת הכתפיים: כולה נעה לצד הקמור
- תיקון הראש: הטייה של הראש לצד הקעור והסנטר פנימה לכיוון החזה והצידה לצד הקמור.
- נשימת RAB (קדימה ולמעלה בצד הקמור, אחורה ולמעלה בצד הקעור)
כל תרגיל לעמוד השדרה מתבצע מעצם הזנב לכיוון הגולגולת, וצריך להכיל תנועות לתיקון הרוטציה.
מאוד חשוב שגם מטפלים וגם מטופלים יהיו מודעים למצב האנטומי והפיזיולוגי של הגוף בתנוחה, וכן להשפעתו של כל תרגיל.
העיקרון הוא לרווח את האזורים הצרים, ובכך לגרום לשרירים החלשים והמנוונים באזור זה לקבל אספקה של דם, ולחזקם. זו הדרך היחידה להשיג מחדש איזון הרמוני בשלד. דרוש יותר מרחב ואורך על מנת להרים את הצלעות השוקעות ולסובב אותם למקום הנכון. המאמץ להרים את הצלעות השקועות הוא חסר תועלת אם למטופל ולמטפל אין את המודעות ההכרחית.
כל ליקוי או סטייה של מפרק בגוף משמעותי במקרה של סקוליוזיס.
דוגמה: אם העקב נוטה החוצה, ופנים הקרסול מנסה לפצות על כך על ידי סטייה פנימה – אפילו זה חשוב במקרה של סקוליוזיס. התנוחה הלקויה של כף הרגל יוצרת את הסטייה הראשונה, וזה ממשיך כלפי מעלה וגורם לברך לקרוס פנימה, ולמפרק הירך להיסגר, לעקמת בעמוד השדרה לאורך הגב, הצוואר והראש. ברגע שהמטופל למד לראות ולהיות מודע לגוף שלו, הוא יזהה את העקמת במרכז הגוף שהיא העקמת המרכזית, באזור בית החזה, וידע שזו רק אחת מכמה עקומות שמפצות על עקמת במקום נמוך יותר בגוף. יש סוגים מסוימים של עקמת שאפשר לתקן רק אם מתקנים את העיוות בכף הרגל.
המודעות הזאת תביא לאיזון וחיזוק הגוף באופן טבעי מהר יותר מאשר רק לעבוד על אזור עמוד השדרה.
אימון המטופלים במודעות הגוף זו התחלת הטיפול. התפיסה והיכולת החדשה הזו מיושמים בחיי היום יום, ובכך העקמת משתפרת על ידי שינוי בדפוסי ההתנהגות. הנשימה היא הכלי העוצמתי ביותר שיכל להשפיע על העקמת, אך רק לאחר התבוננות והבנה של הגוף.
לעולם לא לכפוף הצידה אלא רק להעביר משקל לצד הקעור של הגב ולהשאיר את שני צידי הגב ארוכים, כדי לא להצר אף צד.
תיקון הבליטה הקדמית בצלעות: אסור להפעיל לחץ מקדימה על הבליטה הקדמית בצלעות, כדי להשקיע אותה כלפי הגב ולגרום לה להיעלם. לחץ ידני על צלעות אלו יעורר תנועת דחיפה אלכסונית בבליטה של הצלעות האחוריות, ולכן יגדיל אותה. הבליטה הקדמית תיישר את עצמה, ברגע שאותן צלעות בצד הקעור של הגב יתמלאו באוויר ויסתובבו לאחור ולמעלה. עזרה ידנית מקדימה היא בדרך כלל לא רצויה, ותרגילים אחרים שמרווחים את האזור הקעור בגב צריכים להתבצע.
תנוחות של הגוף
בתנוחות בהן הגב בהטייה לפנים, האסימטרייה נראית הרבה יותר. תנוחות אלה משיגות את התוצאה הטובה ביותר, כיוון שעמוד השדרה בהתארכות מקסימלית.
בתנוחות בהן הגוף תלוי קדימה, שישה קילוגרם של ראש מושך את הגוף, והצד הקעור משוחרר מהלחץ של חגורת הכתפיים. נשימה סרעפתית יכולה לזרום ללא חסימה. צלעות בצד הקעור מסתובבות הצידה, כלפי הראש וכלפי הגב.
בשכיבה על הצד, לעולם לא לשכב על הצד הקמור, גם לא בזמן שינה. השינה בלילה גם היא תרגיל לתיקון העקמת.
תנוחת ישיבה: לשבת תמיד על עצם הפיוביס, גם על כסא מבלי להישען אחורה, או ברגליים שלובות על הרצפה. השוק של הרגל בצד הקעור תהיה מעבר לשוק של הרגל בצד הקמור. אם העקמת בגב התחתון, והיא אינה מושפעת מהתרגילים, צריך לשים כרית מתחת לירך של הצד הקעור. משקל הגוף נח על צד זה. הירך בצד הקמור מונמכת וגם באה אחורה ומסובבת את האגן.
גם בישיבה על העקבים אפשר להניח כרית על העקב בצד הקמור של הגב התחתון. אין להשתמש בכריות במקרה של סקוליוזיס עם ארבע עקומות.
כשהקיעור בגב חמור, אפשר לשבת על כסא כשהצד הקעור כלפי מושב הכסא, הירך של הצד הקמור קרובה כמה שניתן הצידה לקצה הכסא, למטה ואחורה. הזרוע בצד הקעור נחה על מושב הכסא כדי לתמוך בצד זה ולרווח אותו. הירך בצד הקעור נושאת את משקל הגוף.
עמידת שש: ברכיים ברוחב האגן, כשהירכיים מקבילות. כפות ידיים מתחת לכתפיים, מרפקים פונים החוצה, אצבעות פונות פנימה. אפשר להניח כרית מתחת לברך של הצד הקמור, וכרית נוספת מתחת לכף היד של אותו צד, במקרה שישנה רוטציה גם בחגורת הכתפיים. רוטציה פנימית של הזרועות יוצרת התחלה טובה יותר לתרגול, שכוללת פעולת נגד של הכתפיים (הדיפת הרצפה) כשמבצעים רק תרגילי נשימות (אין שינוי בתנוחת הגוף לאורך הצירים), הזרועות והאצבעות מצביעות ישר לפנים.
עמידת ברכיים עם ידיים פשוטות קדימה: גם כאן אפשר להניח כרית מתחת לברך ולכף היד של הצד הקמור.
את הכרית צריך רק במידה וישנה רוטציה של האגן או חגורת הכתפיים, והיא תמיד מונחת בצד הקמור.
בעמידה: אם רגל אחת קצרה יותר, כל כף הרגל צריכה הגבהה ולא רק העקב. עצם הירך מתרוממת כלפי הראש.
בעמידה עם הטייה לפנים: ההגבהה תשלח את האגן אחורה ותסובב אותו. וכשהידיים פשוטות לפנים, אם יש הבדלי גובה בחגורת הכתפיים, אפשר להרים יד אחת יותר גבוה.
תמיד לחשוב בזהירות מה הכרית תתרום, וכשיש ספק, להימנע משימוש בכרית.
בשכיבה על הגב: כדי לשטח את הבליטה בגב התחתון, היד בצד הקעור הודפת את הרצפה. כדי להקטין את הבליטה באזור הצלעות, המרפק בצד הקמור הודף את הרצפה. במקרה של בליטה בכתף, שני המרפקים הודפים בעוד שהמטופל מתרכז בכיווץ החלקים הבולטים בגוף.
מעבר מעמידה לישיבה ולהפך: בדרך כלל בעלי סקוליוזיס נוטים לעבור ממצב עמידה לישיבה ולהפך כאשר רגל מסוימת מובילה את התנועה, ובכך ממשיכים להפעיל רק את השריר החזק במילא. הרגל "הנוחה" להוביל ירידה לישיבה היא של הצד הקעור, ובמעבר לעמידה, הרגל של הצד הקמור.
הטיות צידיות: לעולם לא להתכופף הצידה, אלא להטות כששני צידי הגב ישרים ומתארכים.
יש להימנע מכיפוף של כלוב הצלעות קדימה, אחורה או לצדדים, כיוון שזה רק יחמיר את העקמת של עמוד השדרה.
עמוד שדרה חזי ומותני נוטה לצד הגוף שנושא יותר משקל. אם נעביר משקל לצד ימין, עמוד השדרה יטה ימינה.
ככל שעקומת עמוד השדרה גדולה יותר, כך הראש מוטה יותר לצד הקמור. בזמן תרגול נסיט את הראש לצד הקעור ואת הסנטר לכיוון הצד הקמור.
מטופלים עם סקוליוזיס חמור אינם מודעים להתפתחות שלו, ואינם מודעים לעיוות בתנוחת הגוף שלהם. באמצעות תמונות, המטופל נעשה מודע בפעם הראשונה עד כמה חלקי הגוף סוטים. אפשר לשנות רק מה שמודעים אליו. זה אומר שחלק הכרחי משיטת שרוט זה להצביע ולתקן אפילו את הסטייה הקטנה ביותר שרואים, כיוון שמטופלים חייבים להמשיך לעזור לעצמם לבד בבית.
על מנת להשיג איזון בתנוחת הגוף, מטרתנו היא לעשות תיקון יתר. זה אומר שהחלקים הקעורים נעשים קמורים והחלקים הקמורים נעשים קעורים במהלך התרגול.
התרגול משאיר מודעות מיוחדת לתנוחת הגוף ולחוזקו אצל המטופל. כך שבעיני רוחו של המטופל דרך התת מודע יש דימוי של תנוחת גוף אחרי זמן מסוים של תרגול. במקרה של סקוליוזיס חמור, צריך לתרגל את תודעת המטופל על ידי דימוי ודמיון.
יכולת הנעה ומוטיבציה חזקה הם התמיכה הטובה ביותר. הגוף אז יכל להיות בתואם ובאיזון, אפילו עם סקוליוזיס.
בסקוליוזיס הגוף מחפש מאיפה לפצות על חוזר האיזון. תיקון הפיצויים השגויים האלה זה הרעיון שמניע את שיטת הטיפול של שרוט.
מסקנות:
- היפוך של הסטטיקה של הגוף (איזון סקוליוטי) של השלד והשרירים, הוא גורם מכריע.
- תיקון יתר במהלך התרגילים, כי רק בתיקון יתר השרירים המנוונים נאלצים לעבוד, והאזורים הקעורים של בית החזה מרפים ויכולים להתמלא באוויר.
- כל זה משולב עם התארכות, הארכה אקטיבית של העקומות בעמוד השדרה וצידי הגוף.
- רק אז אפשרי לתקן את עמוד השדרה והצלעות המסובבים.
- בתנוחה מתוקנת זו, טונוס השרירים הרלוונטיים הוא מקסימלי, וכל התיקונים נשמרים (אחרת התנוחה השגויה שנובעת מהסקוליוזיס תהיה יציבה אף יותר(.
השרירים
לפעמים קשה להסביר את תנועת השרירים והרצועות בסקוליוזיס. לסובלים מסקוליוזיס יש אזורים מכווצים ושינויים בעצמות עם קשיון מפרקים חד צדדי. כל המערכת מגיבה אחרת. הרבה שרירים מעורבים בעיוות של עמוד השדרה. לכן, תיקון העקמת צריך לכלול עבודה על כל השרירים האלה.
סקוליוזיס מאופין בשינוי ניכר במאזן הכוחות, שמתחיל כבר בכפות הרגליים, ברגליים ובירכיים, עם חוסר שיוויון בשרירים מבחינת אורך וגודל. ככל שהסטייה מהמרכז גדולה יותר, כך השרירים המושפעים נעשים ארוכים יותר ומאבדים כוח. שרירים אלה נעשים רפויים ובסופו של דבר לא פעילים. הם מאבדים את תפקודם כתומכים. שינויים בצורת הגוף אפשריים רק כשהשרירים מאפשרים אותם. הם נעשים ארוכים יותר או קצרים יותר, תלוי בכיוון אליו הגוף נוטה ומסתובב. במילים אחרות, סטיית גזע הגוף הצידה או אחורה יכולה להתפתח רק אם השרירים התומכים המתאימים מאפשרים ונעשים ארוכים יותר.
לכן טיפול חייב בראש ובראשונה לשפר את התנוחה, כך שהגוף ישיג מחדש את הצירים הניצבים המקוריים שלו. זה יכל לקרות רק בפיתוח ואימון קבוצות השרירים המתאימות שאחראיות על יציבה נכונה. על מנת לשמר את איזון שרירי הגוף, אלה שגדלו ונעשו ארוכים יותר צריכים להתקצר ואלה שנעשו קצרים יותר צריכים להתארך. על מנת שהשרירים יוכלו להחזיק את עמוד השדרה וכלוב הצלעות בתנוחה ניצבת נורמלית, הם צריכים להיות חזקים – ובשני הצדדים. השרירים הקצרים הלא פעילים צריכים לבצע עבודה מחזקת במצבם הארוך ביותר (זה מה שקורה בנשימת RAB).
שרירים בצד הקעור של העקמת אינם יעילים בדיוק כמו השרירים המתוחים מדי בצד הקמור של העקמת. השרירים בצד הקמור צריכים לבדם לשאת את עומס חלקי הגוף שמונחים מעליהם. הם ארוכים, אך חלשים. הם לא יכולים לשאת את המתח, אז במקום להתחזק, הם ממשיכים להחלש עד אשר חל שינוי במיקום העצמות.
בסקוליוזיס התפקוד הפזיולוגי של החוליות ולפעמים גם של עצם החזה והצלעות נפגם. העיוות בחוליות שמלווה לפעמים גם ברוטציה עלול לגרום לבקע, מה שפותח את הדרך לבעיות נרחבות. הדיסקים שבין החוליות מקבלים צורה זוויתית, הם סובלים מלחץ, ובמקרים קשים מתפתח קשיון מפרקים.
External abdominis oblique (שרירי הבטן האלכסוניים) מתחילים מצלעות 5-12 ומסתיימים ברכס הכסל. הם עוזרים בכפיפה צדית בגב.
הם אינם מאוזנים במקרה של סקוליוזיס בגלל הרוטציה של האגן וכלוב הצלעות. אם עמוד השדרה נוטה ימינה, הצלעות הימניות מסתובבות למעלה וכלפי הגב, והצלעות השמאליות מסתובבות קדימה ומטה (האגן הימני מתרומם). מה שגורם לשריר האלכסוני שעובר מלמעלה למטה, מימין לשמאל להיות ארוך יותר. ואילו השריר האלכסוני השני קצר יותר. לכן המותן השמאלי שקוע יותר והימני שטוח יותר.
Latissimus dorsi
היות ושריר זה חופה על הקצה התחתון של השכמות, כשהשריר מנוון, לא מופעל לחץ על קצה השכמה, והיא נוטה להתרומם כלפי הגב. בסקוליוזיס. שריר זה חזק וקצר בצד אחד של הגב. בצד הקעור בגב השריר פעיל יותר וקצר יותר לכן לוחץ על הזוית התחתונה של השכמה כלפי הצלעות באופן שמכריח את הצלעות לנוע קדימה. החלק העליון של השכמה בולט אחורנית יותר מהמצב הנורמלי. בצד הקמור של הגב, שריר זה ארוך מידי ומאפשר לצלעות לבלוט אחורה (כלפי הגב). הקצה התחתון של השכמה בצד זה מתרומם אחורה ולמעלה, ושאר השכמה שוקעת פנימה. החלק החיצוני של הכתף נע קדימה, בליטת הצלעות גדלה, ובמקרים חמורים, השכמה מאוזנת לאדמה.
בגלל שלושת הסטיות של הגוף (כתפיים, חזה ומותנית) המחיצה שבין שני צידי הלטיסימוס דורסי (בין הצד הימני והשמאלי של הגב) אינה באמצע.
בתרגול נרצה קודם כל להאריך את הלטיסימוס דורסי הקצר בצד הקעור של הגב, ורק אחר כך לחזק את הצד השני. את השריר הארוך והחלש צריך להכריח לעבוד ביחד עם Serratus lateralis. וזה אפשרי, רק לאחר תיקון שלושת הסטיות של הגוף.
בשכבות הפנימיות של שרירי הגב, השריר Quadratus lumborum (מרובע מותני) מחזיק את עמוד השדרה התחתון במרכז. הוא מחובר לצלע ה-12 ולחוליות הגב התחתון L1-L4 ומסתיים ברכס הכסל. תפקידו לעזור בסיבוב האגן לפנים והגדלת הלורדוזה המותנית. כאשר האגן קבוע, הוא עוזר בזקיפת הגב ממצב של כפיפה לפנים, וכן עוזר בכפיפה צדית.
בסקוליוזיס של הגב התחתון, שריר זה פעיל רק בצד אחד של הגב.
תרגיל לחיזוק Quadratus lumborum:
תרגיל שריר הצילינדר: עומדים על ברך של הצד הקעור, רגל שניה ישרה הצידה. ידיים על המותניים. הגוף נוטה לצד הקעור, כשהוא באותו קו עם הרגל הישרה הצידה. שרירי הגב התחתון בצד הקמור נאלצים לעבוד על מנת לתמוך במשקל הגוף העליון. בפעולתם זו הם מגדילים את חוזקם ואת אורכם.
הגוף העליון שנמצא עכשיו בפוזיציה אלכסונית מבצע תנועות קטנות של למעלה ולמטה כדי לגרות את שרירי הגב התחתון המנוונים לפעולה. לפעמים נדרשת בנוסף תנועת נגד של הכתף. תנוחה זו מביאה את הגב למצב מאוזן ואז אפשר להתחיל בנשימות RAB עם הורדת מכוונת של הסרעפת בשאיפה.
כל תרגיל לחיזוק שרירים צריך להיות מלווה במנוחה כדי לאפשר ריפוי.
במידה ושיא העקמת נמוכה מאוד, והיא הולכת ומתיישרת בגב התחתון, שרירי הגב התחתון אינם מנוונים. בתרגיל זה אפשר להישען על מוט בצד הקעור של הגב כדי לפתוח ולרווח אותו לנשימה תקינה, ולא על מנת לחזק את השרירים.
ישנן שתי שכבות חופפות של שרירי אורך בגב, הממוקמות משני צידי עמוד השדרה. Iliocostalis (כסל-צלע) מחולק לשלושה חלקים:
- Iliocostalis Lumborum (אזור מותני): עוברים מעצם העצה ורכס הכסל אל חוליות המותן וצלעות 6-9
- Iliocostalis Thoracis (אזור חזי): עוברים משש הצלעות התחתונות לעבר שש הצלעות העליונות
- Iliocastalis Cervicis (אזור צווארי): מתחילים מצלעות 3-6 ומתחברים לזיזים הרוחביים בחוליות הצוואר C 4-6
תפקידם של כל השרירים בקבוצה זו מתמקד בעיקר בזקיפת הגב ובשמירה על יציבה זקופה.
Longissimus dorsi (השריר הגבי הארוך ביותר) גם כן מחולק לשלושה חלקים:
- Longissimus Thoracis (אזור חזי): מתחיל מעצם העצה, מהזיזים הגביים בחוליות המותן ומהזיזים הרוחביים בחוליות החזה התחתונות, ומתחבר לאורך צלעות בית החזה עד צלעות 1-2
- Longissimus Cervicis (אזור צווארי): מתחיל מהזיזים הרוחביים של חוליות החזה T 1-6 ומתחבר לחוליות הצוואר C 2-5
- Longissimus Capitis (אזור הראשי): מתחיל מהזיזים הרוחביים בחוליות החזה T 1-5 ובחוליות הצוואר C 4-7 ומסתיים בחיבורו לגולגולת ב-Mastoid Process
בדומה לקבוצת ה-Iliocostalis גם תפקידם של השרירים בקבוצה זו מתמקד בזקיפת הגב. הם מתכווצים, דוחפים את הצלעות קדימה ומאריכים את עמוד השדרה.
כיווץ חד צדדי של שרירים אלו יכל ליצור הטייה צידית של כלוב הצלעות.
תרגיל לחיזוק השרירים הזוקפים בגב התחתון: יושבים על כסא, כשהרגל בצד הקמור ישרה אחורה, כף רגלה פונה החוצה. רגל שניה עומדת לפני הכסא, כשהשוק ניצבת לירך. הצד הקעור נשען על הירך הקדמית ומתארך הצד הקמור עובד. הידיים נשענות על מוטות.
IlioPsoas (מותן-כסל)
השריר מורכב מ:
psoas major (מותן גדול): מתחיל מצדי חוליות המותניים ומעט מצדי חוליה T12 ומסתיים בתל קטן בירך Lesser Trochanter
iliacus (כסל): מתחיל ב- 2/3 עליוניים במשטח קד'מי בשקע כנף הכסל Iliac Fossa ומסתיים בתל קטן בירך Lesser Trochanter
psoas minor (מותן קטן): מתחיל בצדי חוליות T 12-L 1 ומסתיים בנקודת החיבור בין הכסל לענף עליון בעצם החיק.
פרט לכפיפת הירך, שרירים אלה אחראים על הרוטציה של חוליות הגב התחתון. יש להם השפעה גדולה על עמוד השדרה התחתון. הם משפיעים על התנועה הצידה ובו זמנית על הרוטציה לכיוון הנגדי. היות והאיליו-פסואס מתחיל בשיא הלורדוזיס, יש לו השפעה גדולה גם על הלורדוזיס של הגב התחתון.
Splenius (השרירים הפנימיים) מחולקים לשני חלקים:
- Splenius Cervicis (אזור צווארי): מתחיל מהזיזים הגביים בחוליות החזה T 3-6 ומתחבר לזיזים הרוחביים בחוליות הצוואר C 1-2
- Splenius Capitis (אזור ראשי): מתחיל מהזיזים הגביים בחוליות החזה T 1-3 ובחוליות C 4-7 ומתחבר לעצם הגולגולת
גם השרים בקבוצה זו מתפקדים בעיקר בשמירה על יציבה זקופה. בנוסף הם יוצרים גם תנועת רוטציה (הפניית הראש) כשהם פועלים בצד אחד.
Interspinales (בין זיזים גביים) מחולקים לשלושה חלקים:
- Interspinales Cervicis (אזור צווארי): שישה בכל צד
- Interspinales Thoracis (אזור חזי): ארבעה בכל צד
- Interspinales Lumborum (אזור מותני): חמישה בכל צד
קבוצה זו מחברת בין החוליות עצמן בין זיו גבי לזיז גבי ישירות
Intertransversarii (בין זיז רוחבי לזיז רוחבי) מחולקים לשני חלקים:
- Intertransversarii Cervicis (אזור צווארי): שישה בכל צד
- Intertransversarii Lumborum (אזור מותני): ארבעה בכל צד
קבוצה זו עוברת לטרלית לשרירי ה- Interspinales ומחברת בקו ישר זיז רוחבי לזיז רוחבי בחוליות עמוד השדרה
Spinalis מחולקים לשני חלקים:
- Spinalis Thoracis (אזור חזי): מתחיל מהזיזים הגביים של L 3 עד T 10 ומתחבר לזיזים הגביים בחוליות T 2-8. בין חוליות T 8-10 הסיבים הקצרים ביותר
- Spinalis Cervicis (אזור צווארי): מתחיל מהזיזים הגביים של T 2 עד C 6 ומתחבר לזיזים הגביים בחוליות C 2-4
שרירים אלו עוברים באזור חזי וצווארי ומחברים זיז גבי לזיז גבי תוך שהם מדלגים על כמה חוליות, ולא מחוליה לחוליה ישירות.
Rotatores (השרירים היוצרים הפניה)
השרירים בקבוצה זו עוברים לאורך עמוד השדרה ומחברים זיז רוחבי של חוליה מסוימת לזיז גבי בחוליה שמעליה.
Multifidus
שריר זה מורכב מהרבה שרירים קטנים המתחילים באזור עצם העצה וממשיכים עד לחוליות הצוואר. ברוב המקרים כל שריר קטן מתחיל באזור הזיז הרוחבי בחוליה מסוימת, מדלג על שתיים-ארבע חוליות, ומתחבר לזיז גבי באחת החוליות שמעליו.
Semispinalis
שרירים אלו עוברים מעל לשרירי ה- Multifidius מצדם הלטרלי באזור חזי, צווארי וראשי. כל שריר בקצוה זו מדלג על חמש חוליות ויותר תוך שהוא מחבר זיז רוחבי לזיז גבי באחת החוליות שמעליו.
פעולת השרירים בשכבה העמוקה: השרירים בקבוצה העוברת בקו ישר פועלים בעיקר בזקיפת הגב ופשיטת הגב לאחור (כששני הצדדים פועלים יחד. במקרה של סקוליוזיס חלקם מנוונים). בכיווץ של צד אחד (יונילטרלי) הם יוצרים כפיפה צדית בגב.
השרירים האלכסוניים פועלים כרוטטריים (כשצד אחד מתכווז הם יוצרים הפניה בגב במישור האופקי). כששני הצדדים מתכווצים (כיווץ בילטרלי) הם יוצרים פשיטה של הגב לאחור.
שרירי החזה:
Scaleni
תפקיד שרירים אלו הוא להרים את שתי הצלעות העליונות. במקרה של קיפוזיס שרירים אלו באופן חלקי לא פעילים. כתוצאה מכך שתי הצלעות הראשונות יורדות קדימה ומצרות את הריאות. בגב נוצר קמר (אחורה ולמעלה) והראש שוקע קדימה. אותו דבר קורה גם בסקוליוזיס של בית החזה, אבל בד"כ צד אחד חמור יותר.
Pectoral muscles
שרירים אלה מושכים את הכתפיים קדימה, בעיקר בסקוליוזיס, כאשר השרירים המשלימים: Trapezius (טרפז) ו-Rhomboideus (רומבואידים) מאבדים את כוחם. ככל שאלה חלשים, חגורת הכתפיים נוטה קדימה. בתרגול, קודם כל נאריך את שרירי החזה, ורק אח"כ נחזק את הטרפז והרמבואידים.
תרגיל: מתחילים בהסטה בלאסנה כשהאגן גבוה מעל הברכיים, הירכיים ניצבות לרצפה. במקרה של לורדוזיס האגן מושך אחורה לכיוון כפות הרגליים. על מנת להאריך באופן מקסימלי את שרירי החזה הידיים גולשות לאט לצדדים באלכסון על להארכה המקסימלית ושוהים במצב הזה. תנועות קלות להארכת עמוד השדרה. בסקוליוזיס הגוף נשען קדימה כלפי הצד הקעור. הירך שמתחת לצד הקמור של בית החזה מושכת אחורנית. להימנע מתרגיל זה במקרה של גב שטוח.
במקרה של עקמת של בית החזה, כשעמוד השדרה נוטה ימינה באזור בית החזה (קמר בצד ימין), שרירים לאורך הגב התחתון השמאלי צריכים להחזיק את הגוף העליון שנוטה לימין. בגלל מתיחת יתר, שרירים אלה כבר לא יכולים למלא את תפקידים ומאפשרים לעקומה בגב התחתון לגדול (נטייה שמאלה) והצלעות זזות יותר ויותר לכיוון הבטן. שקע בצלעות בצד הקעור (שמאל, במקרה זה) עשוי להופיע גם כן. הפעילות הלא תקינה של החלק של בית החזה בצד ימין לא יכל לפצות על כך בטווח הרחוק, משקל הראש, הצוואר וחגורת הכתפיים נוטים שמאלה, וגורמת לצלעות בצד הקמור (ימין) לנוע כלפי הגב. המצב דומה באזור הצוואר: חוליות הצוואר מנסות לפצות ולנטות ימינה, בכך מאריכות את שרירי הצוואר בצד שמאל, ונחלשות בגלל מתיחת יתר. שרירים אלו לא יכולים לשאת את משקל הראש.
בתרגול נרצה לאזן את שרירי הגוף. נתחיל עם תיקון האגן והגב התחתון, נמשיך עם חיזוק פנים השרירים הזוקפים של עמוד השדרה, בגלל יכולתו לסובב חזרה את עמוד השדרה התחתון.
החלקים הקצרים בשרירים הזוקפים יתארכו על ידי ריווח הצלעות בנשימת RAB. יתפנה מקום לצלעות ששוקעות כלפי הבטן, ויאפשר לחלק הקעור בגב להתרחב כלפי הגב.
טיפול באמצעות תרגול יוצר איזון במערכת השרירים בכל חלקי הגוף, החל מאזור הגב התחתון. חלקים אחרים מתאזנים באופן אוטומטי.
ישיבה על עצם הפיוביס (ולא על עצם הזנב) מאריכה את שרירי הגב, עמוד השדרה, שרירי החזה. היות ואנחנו יושבים די הרבה שעות במהלך היום, חשוב לשים לב איך אנחנו יושבים, במיוחד במקרה של סקוליוזיס.
תרומתה של היוגה
- שיפור המודעות הגופנית על ידי התבוננות בגוף בזמן התנוחות
- שיפור בדימוי העצמי: התחושה שהגוף עקום מתפוגגת, האיזון משתפר ותחושת הנוכחות מתחזקת
- סטהירה סוקהאם: תנוחה יציבה ונינוחה מחזקת את הגוף כולו, משפרת את היציבה, ומרפה שרירים שמתגייסים ללא צורך
- שיפור התפקוד בחיי היום יום: שיווי משקל, קאורדינציה, אוריינטציה
ביבליוגרפיה
Three Dimensional Treatment for Scoliosis / Christa Lehnert-Schroth
Structural Yoga Therapy / Mukunda Stiles
Back Care Basics / William Connor
Anatomy of Hatha Yoga / H.David Coulter
Anatomy of Movement / Blandine Calais-Germain
יציבה ותנועה, ליקויי יציבה ומגבלות במערכת התנועה / ד"ר גיל זולברג
קישורי אתרים
http://www.yogajournal.com/practice/1060
http://www.yogaforscoliosis.com/yoga.html
http://www.scoliosis.org/resources/medicalupdates/yoga.php
http://www.amazon.com/Yoga-Scoliosis-Elise-Browning-Miller/dp/B000AB0Z4A