Yoga Mind, Body &Spirit –Donna Farhi
סיכום המבוא
מהי יוגה?
יוגה אינה שיפור עצמי, או הפיכתנו לטובים יותר. זהו תהליך של בנייה מחדש של כל החומות שבנינו אשר מונעות מאתנו קשר אמיתי עם עצמנו ועם העולם. יוגה הינה דרך חיים וחיות המאפשרת אושר אמיתי. יוגה הינה גם מדע (תורה) שמאגד טווח רחב של אימונים וטכניקות שיכולים להיות מותאמים אלינו בצורה מושלמת להווי ולמהות שלנו.
פטנג'לי הגדיר דרך של 8 יסודות (אשטנגה) שיוצרים את המסגרת המובנית באמצעותה כל אינדיבידואל מחליט במה הוא מתרכז.
כל סוטרה מתגלה כחלק מתמונה שלמה וגדולה. המשמעות של הסוטרות מתגלה רק דרך חוויה ישירה שלהן. זהו לא תהליך ליניארי אלא אורגאני. והתהליך הזה הוא תהליך שחרור הרעיונות האינסופיים שלנו לגבי עצמנו והפיכתנו לחופשיים.
yamas ו-niamas – קודים התנהגותיים – אישיים וחברתיים
היוגה מלמדת אותנו שמי שאנחנו ואיך שאנחנו קובעים את ההוכחה האולטימטיבית לחיי חופש.
yamas:
ahimsa – חמלה לכל היצורים החיים
בדרך כלל מתורגמת כאי-אלימות, אבל מכילה משהו הרבה יותר עמוק.
קודם כל אנחנו צריכים ללמוד איך לא להיות אלימים כלפי עצמנו בכל יום נתון. זה ייתן לנו מושג על עוצמת האתגר בקבלה עצמית.
הרחבה של החמלה הזו (שאנו אמורים להכיל על עצמנו), כלפי כל היצורים החיים, תלויה בהכרה שלנו באחדות.
על מנת ללמוד לראות הכול בעיניים חומלות, עלינו להתבונן גם על צדדים כועסים, מקנאים ושונאים שלנו בְּקבלה עצמית.
satya – מחויבות לאמת
הבנה שתקשורת ומעשים כנים יוצרים את הבסיס ליחסים, חברה או ממשלה בריאים ושהטעייה מכוונת, הגזמות ואי-אמת פוגעים באחרים.
asteya – סיפוק עצמי
כל הרגשה לא ראויה היא ביטוי של הרגשת חוסר. ככל שאנחנו מסתכלים כל הזמן מחוץ לעצמנו כדי להגיע לסיפוק, אנחנו פחות יכולים להעריך את השפע שקיים כבר.
עלינו להיזהר שלא לקחת לעצמנו שום דבר שלא ניתן לנו מרצון.
זה דורש שנגיע לרמה מסוימת של סיפוק עצמי כדי שלא נדרוש מאחרים, מהמשפחה שלנו או מהחברה שלנו יותר ממה שאנחנו צריכים.
brahmacharia – להתאחד עם האחד
להשתמש באנרגית המין שלנו על מנת ליצור מחדש את הקשר ל"אני" הרוחני שלנו. הכוונה היא גם לא להשתמש באנרגיה הזו בשום צורה שתוכל לפגוע באחר.
aparigraha – לא להיאחז / אי-רכושנות
ההתנגדות לשינוי, וההיאחזות בכוח בדברים, גורמים לסבל רב ומונעים מאתנו לצמוח ולחיות את החיים בצורה נעימה וחיונית יותר.
יציבות היא המצאה של הmind. אין שום דבר שהוא קבוע שנוכל להיאחז בו. אם במודע נימנע מלשאוף לדברים חיצוניים, בסופו של דבר הצורך הזה ייעלם ובמקומו תבוא ההכרה שכבר יש לנו את כל מה שנחוץ לנו.
niamas: קודים לחיי נפש מלאים
shaucha – טוהר
שמירה על ניקיון גוף, מחשבה וסביבה כך שנוכל לחוות את עצמנו בצורה גבוהה יותר. התחייבות לכוח החיובי של ההתחברות.
santosha – שביעות רצון
היכולת להרגיש מרוצים בחוויות המיידיות שקורות לנו. לחיות בשלום בכל מצב של צמיחה בו אנחנו נמצאים ובכל הנסיבות שאנחנו מוצאים עצמנו בתוכן.
קבלת ההווה ויצירת היכולת להכיל תקווה/אופטימיות.
tapas – נלהבות בוערת
שימוש נכון באנרגיה שלנו. כשאנחנו יכולים ליצור גישה של תשוקה יוקדת, כוח האמונה שלנו יוצר מומנטום שסוחף אותנו קדימה. זוהי דרך לכיוון האנרגיה שלנו. כשהאנרגיה הזו חזקה, כך גם תהליכי השינויים והתהפוכות מתחזקים.
אנחנו מתרגלים שימוש נכון של כל ניסיון פוטנציאלי שלנו לברוח מהמציאות.
swadhyaya – לימוד עצמי
כל פעילות שמצמיחה מודעות של הסתכלות פנימית. הישארות עם התהליך שלנו גם ברגעים מורכבים, כי בדרך כלל כשהעניינים קשים יש לנו את ההזדמנות הטובה ביותר ללמוד על עצמנו.
המידה בה אנחנו יכולים להתמודד, להכיל ולכוון מחדש נטיות הרסניות קודמות של עצמנו היא המידה בה נוכל להיות סובלניים כלפי החולשות השבירות של האחרים.
זוהי משימה גדולה!
ishvarapranidhana – חגיגת הרוחניות
אנחנו לא נולדים לתוך חיי משמעות. אנחנו גורמים למשמעות לקרות באמצעות תשומת הלב שאנחנו מביעים דרך המעשים שלנו. היוגה אומרת לנו שהרוחניות מאירה הכול – אנחנו פשוט עסוקים מדיי או לא רגישים מספיק בשביל לראות את הנוכחות האלוהית הבלתי רגילה שמצויה בכול. עם הזמן, אי-הידיעה איך חיינו יקרו וויתור על ניסיונות הבהולים שלנו לשלוט ולעשות מניפולציות הופכים כל יום להרפתקה. כניעת הרצון האישי שלנו לאינטליגנציה הזו על מנת שנגשים את ייעודנו.
מהן אַסַנות (=תנוחות) היוגה? ולמה לתרגל אותן?
האם לא מספיק להיות נלהבים, אמיתיים ושבעי רצון? לולא החשיבות העצומה של השתרשות הרוחניות בגוף, הקדושים הגדולים לא היו קובעים את תרגול האַסַנות כַּזרוע השנייה של היוגה.
המילה אַסַנַה מתורגמת בדרך כלל כתנוחה אבל הפירוש המילולי הוא "שהייה/יציבות נינוחה". חלק בלתי נפרד מהתרגול הזה הוא האמונה הבלתי מתפשרת שכל אספקט של הגוף עובר דרך מודעות. תרגול אַסַנות הוא דרך לפתח את המודעות הזו.
מה שמבדיל אַסַנה ממתיחה או תרגיל התעמלות זה שבתרגול אַסַנה אנחנו מרכזים את תשומת הלב שלנו לחלוטין בגוף כך שאנחנו יכולים לנוע בצורה שלמה ולקלוט את מה שלגוף יש לומר לנו. אנחנו לא עושים משהו לַגוף. אנחנו נהיים הגוף. זהו איחוד בין הגוף-נפש שבדרך כלל מתפקדים בנפרד אחד מהשני.
פרט לרטט הבריאותי, לגמישות ולחיוניות שאיחוד הגוף-נפש מעניק לנו, חיים בתוך גופנו הינם חלק אינטגראלי מאימון רוחני.
התרגול הארצי הזה של בשרנו ועצמותינו הינו אחת מהדרכים הישירות והנוחות ביותר לפגוש את עצמך.
האַסַנות הן תרשימים שימושיים לחקור את עצמך, אבל הן לא המטרה. המטרה הינה לחיות בתוך הגוף ולקלוט בבהירות דרכו. בחיבור שלנו לגופנו אנחנו מחברים את עצמנו מחדש לאחריות של חיים מלווים בַּחוכמה הבלתי ניתנת להכחשה של גופנו.
מתַרגלים בהנאה/אושר/רצון
כשאנחנו מתחילים תרגול, ייתכן שנהיה רחוקים מלהרגיש שמחים עם עצמנו. אנחנו יכולים להרגיש לגמרי מבולבלים, קבורים בתוך הרגלים של הרס עצמי וחסומים ע"י קשיים, בין אם רגשיים, גופניים או חומריים, שנראים לנו כבלתי ניתנים לתיקון.
אמיתות לגבי השלווה והאושר שיכולים להיות מנת חלקנו, נשמעים לנו ריקים כרגע כשניצב מולנו הכאב האמיתי שלנו.
אם לא נוכל למצוא דרך ליהנות ממה שאנחנו עושים ברגע זה, תרגול היוגה ייהפך למשהו שלילי, ובסופו של דבר נפַתח התנגדות אפילו לעמוד על המזרן.
השלב הראשון הוא להבין שמדובר בעבודה רצינית (עמוקה) שצריכה להיעשות ואז לקבל את ההחלטה להפוך זאת לחוויה חיובים ומרוממת.
בתרגול יוגה ניתן לעשות זאת ע"י חלוקת החוויה לנשימות מתפתחות ולמקד את תשומת הלב רק במה שקורה במחזור נשימה אחד ולא יותר. בדרך זו כמעט כל קושי הופך לבר-התמודדות.
רק דרך הרווחים הקטנים, האיטיים והמתפתחים האלו שינוי עמוק ויסודי מתרחש. כשאנחנו הופכים את התרגול לזמן הנאה, יותר סביר שאנחנו צומחים בצורה עמוקה יותר בחיים הרוחניים שלנו.
אפילו כשאנחנו חשים כאב, כשאנחנו נתקלים בקשיים גדולים, אנחנו יכולים למצוא מקלט בתרגול שלנו. בלתי נמנע הוא שיהיו זמנים בהם ההקדמות היא איטית, שפציעה או מחלה או נסיבות החיים יגבילו את היכולת שלנו לעשות את הפעולות החיצוניות. אבל זה לא מגביל את היכולת שלנו להבין את עומק חיינו הפנימיים.
בכל יום כשאתם עולים על המזרן, קחו החלטה ליהנות רק היכן שאתם נמצאים ברגע זה. קחו גם כמה רגעים להתרכז במחשבה על כמה אנחנו ברי-מזל לתרגל את האמנות המדהימה הזו.
אם אתם עומדים על מזרן יוגה ויש לכם זמן לתרגל אפילו רבע שעה, אתם ברי-מזל. אם יש לכם מורה ליוגה, יש לכם מתנה שלא ניתן לכָּמת וכלי לחיים שנגיש למעט מאוד אנשים. ברוח הכרת התודה הזו, אפשרו לתרגול שלכם להתחיל.