שלושה מרכיבים חשובים לשיעור יוגה לנפגעי טראומה:
- מערכת יחסים מבוססת אמון בין המנחה למתרגל
- אפשרות נוכחת של בחירה, בכל רגע
- בניית מערכת יחסים מיטיבה בין המתרגל לגופו
חשובה מאד מערכת היחסים בין המתרגל למנחה, מערכת יחסים המבוססת אמון. חלק חשוב מהאמון נבנה כאשר המתרגל מרגיש שוב ושוב שהוא יכול לעשות כפי יכולתו ורצונו ועדיין יהיה אהוב ורצוי בשיעור. כדאי שיהיה תאום מלא בין מה שאני אומרת כמנחה (ההזמנה לביצוע ללא כפייה, בחירת ואריאציה לביצוע וכל אחד כפי יכולתו..) לבין מה שאני משדרת בהתייחסות שלי למתרגל שבוחר.
אחד הדגשים החשובים שהייתי נותנת כהתייחסות לאנשים עם פוסט טראומה (PTSD) בשיעורי היוגה הוא הבחירה. האפשרות לבחור אם בכלל לבצע את התנוחה/תרגיל, באיזה ואריאציה לבצע אותם ולמשך כמה זמן, חשובה לכל אחד, בלי קשר לטראומה, על מנת לפתח קשיבות וחמלה כלפי הגוף שלנו ולהמנע מפציעות. אין "חובה" אין "צריך" ואין "נכון/לא נכון". יש את מה שמתאפשר ומתאים כרגע לגוף שלי. לכן, גם השפה היא מזמינה ולא מחייבת. כמובן תוך התייחסות לעוגני בטיחות למניעת פציעות.
לאנשים עם פוסט טראומה העניין חשוב עוד יותר, מאחר ובעבר לא היתה להם אפשרות בחירה. סיטואציה מסוימת, ואולי הרבה יותר מאחת, נכפו עליהם ועל גופם ונותר להם רק לשרוד. הבעלות על גופם אבדה וחשוב להחזירה, ע"י פיתוח מודעות לעובדה שבשיעור היוגה אין כפיה. באים מבחירה ומתרגלים מבחירה.
חשוב לשים לב גם למגע. עדיף להמנע ממגע בכלל ואם בכל זאת עולה צורך במגע, יש לשאול ולוודא. גם כאן יש לאפשר למתרגל את הבחירה, האם מתאים לו שיגעו בגופו או שמעדיף להמנע מכך.
Interoception – התבוננות פנימית. תחושת הגוף מבפנים. היכולת "להתבונן" מתוך התחושות הפנימיות במה שמתאים ונכון לגוף שלי.
פוסט טראומה מורכבת (CPTSD) מפריעה ל Interoception וליכולת להקשיב לתחושות אלו, להגיב להן ולווסת אותן. פוסט טראומה מורכבת יוצרת הרבה פעמים ניתוק מתחושות אלו וכן פוגעת ביכולת של האדם לסמוך על תחושותיו. היוגה הרגישה לטראומה מזמינה את המתרגל להתנסות ולתרגל Interoception, התבוננות פנימית, הקשבה לתחושות ותגובה מווסתת לתחושות אלו. מתוך כך נבנית מערכת יחסים מיטיבה בין המתרגל הפוסט טראומטי לגופו ומתבססות במוח יכולות חדשות לפגוש את התחושות הגופניות, לנהל ולווסת אותן בצורה מיטיבה.
מחקרים מראים כי היוגה יכולה להגביר את יכולת הויסות הרגשי. כאשר המודעות לתחושות הגוף אינה פועלת כראוי וכאשר חסרה המודעות לקשר בין גירויים סביבתיים לבין תגובות פנימיות שמתעוררות בעקבותיהם, העבודה על הגוף היא העבודה העיקרית שמחזירה את המודעות הזו, ומסייעת לאנשים להרגיש בטוחים עם התחושות הפיזיות שלהם, לפתח מיומנויות ליצירת שקט פנימי ולשנות תפקודי מוח בסיסיים. מחקרים מראים כי טיפול מוגבל בזמן באמצעות יוגה (8-10 מפגשים) יכול להיות אפקטיבי לטיפול ב PTSD ובסימפטומים הנלווים. ואן דר קולק לדוגמא, בדק את ההשפעה של 10 שבועות טיפול ביוגה רגישת טראומה במדגם של 64 נשים עם היסטוריה של PTSD כרוני, שלא השתפר בטיפול נפשי. התוצאות הראו שהמשתתפות הראו ירידה ניכרת בסימפטומים הפוסט טראומטיים, וירידה ניכרת במתח ובדיכאון (van der Kolk, 2014) .
ולסיכום, נחזור להתחלה – שלושה מרכיבים חשובים לשיעור יוגה לנפגעי טראומה:
- מערכת יחסים מבוססת אמון בין המנחה למתרגל
- אפשרות נוכחת של בחירה, בכל רגע
- בניית מערכת יחסים מיטיבה בין המתרגל לגופו
באמצעות שלושת מרכיבים אלו, יוכל המתרגל הפוסט טראומטי לטפח ולבנות מחדש את האמון שאבד לו בגופו שלו ובאנשים סביבו.
ליצירת קשר:
מלי ארגמן – 052-7908882